.1 סגמנטציה– כשמדברים אין רווחים בין מילים, מבחינת תינוק הוא נחשף לרצף ארוך של
מילים והוא צריך להבחין מה היחידות הרלוונטיות לשפה, מה המילים.
.2 לזהות מהם הצלילים הרלוונטיים בשפה שלהם– פונמות, מורפמות, מילים, פסקאות. יש הבחנות פונטיות שהן משמעותיות בשפות מסוימות ובשפות אחרות לא. איזה אות מדגישים
ואיזה לא. (יפנים לא מבחינים בין רה ל-לה לדוגמה.)
.3 להבין מה המשמעות של המילים. העברה מצליל למשמעות. .4 להבין איך לשלב מילים לפי חוקי הדקדוק– לפי הסדר של המשפט- (נושא, נשוא תואר
וכו,)' יחיד רבים.
.5 ללמוד מבנים תחביריים מורכבים
.6 איך להשתמש בשפה– מה להגיד מתי.
איך ילדים לא לומדים? ילדים לא לומדים דרך הוראה מפורשת
לא עושים רק דרך חיקוי, ילדים יכולים להפיק יותר ממה שהם שמעו.
איך ילדים לומדים שפה?
שתי גישות: נטיביזם- רציונליסטית- העולם מורכב מדי כדי ללמוד את כל מה שאנחנו צריכים לכן חלק מהידע שלנו
מולד. ואנחנו נזכרים בו.
אמפריסיזם- הכול נלמד דרך התפיסות החושיות שלנו.
2 דעות שמתנגשות:
נטיביזם- מדגיש מולדות, שפה היא מורכבת מדי כדי להילמד מחדש, לכן לתינוקות יש ידע לשוני
מולד והוא נקרא דקדוק אוניברסלי ויכולות מסוימות לרכישת שפה.
אמפריסיזם- מדגישות למידה. הקלט של ילדים הוא עשיר מספיק כדי שיוכלו ללמוד ממנו, ומצוידים במנגנוני למידה שיכולים לעזור להם להבין מהקלט שהם מקבלים. יש להם דחף מולד לתקשר ולהבין
שפה.
סיבוב 1 -הביהביוריזם (סקינר:)
– פסיכולוגים צריכים ללמוד רק התנהגות שנראית לעין (לא תהליכים מנטליים)
– למידה- התניות קלאסיות.
– שפה נלמדת ע"י חיקוי, חיזוקים ואנאלוגיות.
סיבוב -2 נטיביזם (חומסקי:)
– ילדים שלומדים ידע שהוא אינסופי מקלט "סופי," לא מקבלים את כל המידע שהם בסופו של
דבר יודעים. א. בלי שהם מקבלים פידבק על הטעויות שלהם וב. הם עושים את זה למרות שהקלט לא
מספק את כל המידע הרלוונטי
– בני אדם נולדו עם יכולת ללמוד שפה.דקדוק אוניברסלי. – בעצם מדובר בתהליך פסיבי שדומה להבשלה של יכולות פיזיות
רכישת שפה ראשונה היא מהירה, ללא מאמץ, ואוניברסלית
מחקר תהליך הרכישה:
– ללמוד את הסביבה ואיך הקלט שהוא מקבל נראה
– לבחון את התגובה של הילד לסביבה לראות איך זה משפיע על מסלולי הלמידה שלו.
– לבחון את מנגנוני הלמידה של התינוקות ואת היכולת להשתמש בקלט כדי ליצור הכללות.
מחקר האינפוט, הקלט:
– לא אומרים לילדים מה לא נכון להגיד בשפה – הורים לא מתקנים טעויות דקדוק אלא רק טעויות במשמעות
– הילדים מתעלמים גם אם הם ההורים מתקנים אותם…
מחקר מנגנוני הלמידה של הילדים:
א. למידה סטטיסטית– ילדים יכולים ללמוד על המבנה של השפה דרך איסוף סטטיסטיקות מטופשות לכאורה. עוברים מתחילים ללמוד כבר ברחם. הרחם מסנן צלילים גבוהים, החל
משבוע 28 העובר מפותח מספיק כדי לקלוט צלילים. תינוקות בני יומם יכולים להבחין בין השפה שנחשפו אליה ברחם לבין שפה מקבוצה ריתמית
אחרת. הם עוד לא יודעים להפריד את הדיבור למילים ולא יודעים עדיין מה הם מחפשים. הם
מבחינים בצורה סטטיסטית אילו מילים מופיעות יותר ופחות. תבניות של מילים שמופיעות.
שקופית 31 לא כלכך ברור.
ב. למידה מלאכותית – לבנות שפה מלאכותית
– לחשוף משתתפים לשפה – להעריך למידה – כמה באמת הם למדו
מהו זיכרון?
היכולת לאפסן ולשלוף מידע לאורך זמן. לא רק מעכשיו לעכשיו.
במינימום: תיעוד של אספקט של העבר במוח. תיעוד של עבר במוח.
נקודה חשובה: זיכרון הוא לא דבר אחד זה הרבה דברים- יש הרבה סוגים של זיכרון- איך קושרים שרוכי נעליים, מי היה רה"מ הראשון, כמה חלונות יש בבית, מה השיר האחרון ששמעתם.. בכל
שאלה אנחנו מתמקדים בסוג אחר של זיכרון, מחפשים בזיכרון בצורה אחרת.
גם במובן של התהליכים יש 3 שלבים בזיכרון:
.1 קידוד– אנקודינג- לוקחים את מה שאנחנו תופסים, רואים, שומעים וכו' ואנחנו עושים לו
טרנספורמציה כדי שהוא יהפוך לזיכרון.
.2 אחסון– שמירה של האינפורמציה שקיבלנו, שלא ייעלם מהר.
.3 שליפה– מנגנון שיודע ללכת אל הדברים שקידדנו ואחסנו, ולשלוף אותם משם.
