גישות פסיכולוגיות

גישות פסיכולוגיות גישות מוקדמות מתארות תפיסות כחוקים שקובעים מאפיינים הכרחיים על מנת לשייך משהו לקטגוריה מסוימת. תנאי הכרחי הוא תנאי שחייב להתקיים על מנת שהחפץ ישתייך לקטגוריה. (תנאי הכרחי לכלב הוא יונק). התנאי ההכרחי מעיד על תכונה שקיימת אצל החפץ. אמנם, רוב השיוך לקטגוריות לא יכול

להיעשות בצורה כה ברורה. תיאוריות מסבירות כיצד אנשים משייכים לקטגוריות:

.1 תיאוריית דמיון משפחתי: דברים ששייכים לקטגוריה מסוימת יהיו בעלי מאפיינים דומים, אך לא

לכל חברי הקטגוריה בהכרח יהיו את כל המאפיינים. .2 תיאוריית אב טיפוס: מבוססת על מאפיין הכי טוב או טיפוסי של חבר בקטגוריה. נבחר מודל אחד

בעל מאפיינים מסוימים, ורוב החברים בקטגוריה יהיו בעלי מאפיינים דומים. .3 תיאוריית הדוגמה: שיוך לקטגוריה ייעשה על ידי השוואה לכל החברים האחרים בקטגוריה, ולא

דווקא למודל אחד.

פעילות תפיסתית במוח

ההמיספירה הימנית פעילה בזיהוי של דוגמאות, וההמספירה השמאלית פעילה בזיהוי על פי אב טיפוס. מחקרים הראו כי בעת שיוך לקטגוריות שני החלקים פעילים. הקורטקס הויזואלי מעורב ביצירת אבות טיפוס, הקורטקס הפרה-פרונטלי והגרעינים הבאזליים מעורבים בזיהוי דוגמאות. למידה של דוגמאות

מערבת קבלת החלטות וניתוח, ואילו גיבוש אב טיפוס הוא יותר פשוט וקשור לראייה. גירעון תלוי קטגוריה מסוימת הוא תופעה נוירולוגית המאופיינת בחוסר יכולת לזהות חפצים המשויכים לקטגוריה אחת, בעוד יכולות זיהוי של חפצים משאר הקטגוריות לא נפגעות. לדוגמא, חולה שלא יכול לזהות

חפצים מעשה ידי אנוש, ומצליח לזהות אובייקטים טבעיים. מצאו כי לבני אדם יש נטייה לשייך אובייקטים לקטגוריות של דברים חיים, ביולוגיים, ודברים שאינם חיים

(חפצים.)

פגיעה בקדם האונה הטמפורלית, בהמיספריה השמאלית תגרום לגירעון בזיהוי בני אדם.

פגיעה באונה הטמפורלית התחתונה-שמאלית תגרום לגירעון בזיהוי חיות. פגיעה בנקודת המפגש של האונות הטמפורלית, האוקסיפיטאלית והפארייטאלית תגרום לגירעון ביכולת

שליפת שמות של כלי עבודה.

ניסוי עם רואים ועיוורים ששמעו רצף של מילים. הנחקרים אמרו מילה שלדעתם התאימה למילים ששמעו. בשתי הקבוצות החלקים הפעילים במוח היו דומים. המסקנה, יכולת שיוך לקטגוריה אינה תלויה בניסיונות

אישיים של האדם, אלא מוגדרת מתחילה באזורים שונים במוח.

 

קבלת החלטות-הגיוניות ואחרות

כלכלנים טוענים שאם נקבל את ההחלטות שלנו בצורה מבוססת והגיונית נפעל לפי תיאוריית הבחירה

ההגיונית– קבלת החלטות לפי ההסתברות שמשהו יקרה ושפיטת הערך של התוצאה והכפלה של השתיים.

כלומר, אנו נבחר בהחלטה עם הסיכויים הכי גבוהים. אולם, לרוב תיאורייה זו לא תואמת את ההחלטות

היומיומיות שלנו.

שפיטת תדירויות והסתברויות: אנשים לרוב מקבלים החלטות עפ"י התדירות שאירוע מסוים יקרה, אך מתקשים לחשוב מה ההסתברות

שהוא יקרה.

אולם, גם התדירות מטעה אותנו לפעמים. הטיית זמינות – קורית כאשר ישנם אובייקטים שמוכרים לנו

ולכן נחשוב שהתדירות  שלהם  גבוהה יותר.  אובייקטים שקורים  בתדירות גבוהה מוכרים לנו יותר מאובייקטים שקורים בתדירות נמוכה, ולכן אנו מתבלבלים עם פריטים שמוכרים לנו כבר. קיצורי דרך כמו הטיית זמינות מיוחסים לדבר היוריסטי (עוזר לגילוי, כללי אצבע) –אסטרטגיות מהירות ויעילות שיכולות להקל על תהליך קבלת ההחלטות אבל לא מבטיחות פתרון. פתרון היוריסטי לרוב יהיה יעיל כדי לפתור בעיות. בניגוד לכך, קיים אלגוריתם – רצף מוגדר של תהליכים או חוקים שמבטיחים פתרון לבעיה. שימוש בדרך היוריסטית יכולה להוביל לפתרון, אבל אתה יכול להיתקע עד שתיגמר לך הסבלנות והזמן. לעומת

זאת, שימוש באלגוריתם תוביל לפתרון במקרה שיבוצע נכון.

הטעות המאוחדת   הטיית הזמינות מראה לנו  שיש מרווח טעויות לפעילות הקוגנטיבית האנושית.  לעיתים האדם יחשוב שההסתברויות המשותפות לשני דברים שייקרו הוא גדול מההסתברות שרק דבר אחד יקרה – תפיסה זו מוטעית ונקרית הטעות המאוחדת – אנשים חושבים שהסיכוי ששני אירועים יקרו גבוה יותר מאשר קיום

של אירוע אחד.

לעיתים אנשים גם מתעלמים ממידע מקדים שיש להם ומסתמכים על דמיון לקטגוריות שיש להם בראש. דבר זה נקרא הצגה היוריסטית (ייצוגיות-) ביצוע שיפוט הסתברותי ע"י השוואה בין אובייקט או אירוע

לאב טיפוס של אותו אירוע או אובייקט. לדוג' הניסוי עם עורכי הדין והמהנדסים. אפקט המסגור –FRAMING מתרחש כאשר אנשים נותנים תשובות שונות לאותה בעיה בהתאם לצורה השונה שבה מנסחים אותה. לדוג' אם נגיד לאנשים שיש לתרופה 70% הצלחה זה ירשים אותם, אבל אם נגיד להם שיש לתרופה 30% סיכון, אז הם יחשבו שהתרופה לא טובה כי 30% זה גבוה. אחד מהאפקטים הכי מפתיעים בנוגע לאפקט המסגור הוא כשל העלות המושקעת– מתרחש כאשר אנשים מקבלים החלטות בנוגע למצב עכשווי על בסיס מה שהם השקיעו באותו אירוע. לדוג' ללכת להופעה ביום גשום כי שילמת כבר

על הכרטיס. קיימת גם הטיה אופטימית– אנשים מאמינים שבהשוואה לאנשים אחרים הם כנראה יחוו יותר חוויות חיוביות ופחות חוויות שליליות בעתיד. חשיבה חיובית הינה טובה, אך לעיתים היא מזיקה בגלל שהיא עלולה לגרום לאדם לא לעשות את האמצעים הדרושים כדי להשיג דברים, או לגרום לאנשים לחשוב שהם

יכולים להשיג דברים אשר מעבר להשגם. להבדלים תרבותיים יש השפעה על ההטיה האופטימית. פסיכולוגים פיתחו תיאוריות כדי להסביר את הטעויות בתהליך קבלת ההחלטות שלנו- אנו צריכים לקבל החלטות בהתבססות על היעילות המצופה מההחלטות שלנו. אולם לעיתים אנו לא מקבלים החלטות ע"ב עיקרון זה. כדי להסביר זאת פותחה תיאורית הסיכוי (הערך-) אנשים נוטים לקחת סיכונים כשהם מנתחים הפסדים פוטנציאליים, ומתחמקים מסיכונים כאשר הם מחשבים רווחים פוטנציאליים. תהליך זה קורה

בשני שלבים:

 

.1 בשלב הראשון, אנשים מפשטים את כמויות המידע שהם מקבלים, משום שהתחשבות בכלל המידע הוא פשוט יותר מדי עבודה. לדוג' כאשר מחפשים דירה מתייחסים לפרמטרים החשובים ולא

לכולם. .2   בשלב השני, אנשים בוחרים את הסיכוי שהם חושבים שיביא להם את התוצאה הכי טובה. תוצאה

זו הינה סובייקטיבית ויכולה להשתנות מאדם לאדם.

תיאוריית הסיכוי מובילה גם להנחות בנוגע לדפוס הבחירה של האדם:

.1 אפקט הוודאות מציע שכאשר אנו מקבלים החלטות אנו נותנים משקל כבד יותר לתוצאות בטוחות.

נעדיף את התוצאה שבטוח נרוויח ממנה, גם אם ייתכן שנרוויח יותר בתוצאה הלא-בטוחה. .2  כאשר אנו מעריכים אפשרויות, אנו משווים אליהן נקודות התייחסות. לדוג' בחירה בין דירות שאנו

מתלבטים ביניהן בגלל הנחה שנקבל על הרשמה מוקדמת. .3 אנשים יותר מוכנים לקחת סיכונים כדי להתחמק מהפסדים מאשר להשיג רווחים. בנוסף, אנשים

יבחרו באפשרות של הפסד פוטנציאלי לעומת הפסד בטוח.