יש שאומרים שכל חוויה מיסטית היא דתית ולא כל חוויה דתית היא מיסטית, ויש שאומרים ששני המעגלים פשוט חופפים. אבל הגדרה כללית תהיה ששתי החוויות כוללות הרגשה של משהו גדול מאתנו שאנחנו חווים תקשורת אתו. uniomystica-ההרגשה של הפיכה לאחד .ויליאם ג'יימס הודה שהוא מעולם לא חווה את זה והוא מאד רוצה לחוות ולהבין את זה.
המחקר של וויליאם ג'יימס הגדיר את הדת כל כך טוב, שעל אף שפרדיגמות המחקר מאד השתנו- ההגדרות שלו נשארו רלוונטיות עד היום. הוא הצליח לזקק את האלמנטים העיקריים של מה היא חוויה מיסטית.
- ineffability- משהו שאתה לא יכול להסביר במילים. זה מה שנשמע כמעט מכל מי שחווה חוויה מיסטית. אלו אנשים שאומרים שאין להם את המילים לתאר את זה. זה גם אומר שחייבים לחוות את זה בעצמנו אם רוצים להבין את זה.
זו גם תמיד חוויה יחידינית יחידה, שאי אפשר לשכפל.
- the noetic quality- הרגשה שיש משהו שעכשיו למדתי, שפתאום אני מבין. זה נשמע מעט יותר קוגניטיבי ממה שאמרנו שאי אפשר לעשות בשלב הראשון. אתה יודע משהו חדש אבל לא יכול להסביר אותו במילים. יש משהו מאד דומה בכל החוויות המיסטיות לאורך הדורות והמקומות השונים.
- פחות קריטי- transiency: אומר שזה לא יכול להתמשך הרבה זמן, משתי שניות לשעה. אבל לא יותר. כשזה מתמוגג את עדיין יכול לזכור את זה (לעשות את החיבור עם נוירולוגיה כשנלמד את זה). יכול ליהות שאדם יחווה סדרה של חוויות מיסטיות בחייו- ואז יכולה להיות איזשהיא הקדמה. זה נעלם אבל בפעם הבאה תוכל להתחיל גבוה יותר מבחינת ה-insight.
אפילו אם זה היה קצרצר אנשים מרגישים שזה משמעותי מאד, זה לא מוריד מתחושת החשיבות של זה.
4.passivity- אתה יכול להתאמץ מאד על מנת לחוות חוויה מיסטית, אבל אתה לא יכול לגרום לזה. זה לא בשליטתך באמת. יש פה אלמנט של לוותר על הסוכנות האישית כדי שתוכל לחוות את החוויה באופן שלם.
ויליאם רואה את העולם כמלא בחוויות, ורק מעט מהן מיסטיות מלאות. מדובר במקרים בהם אנשים מרגישים שהם חוו את אלוהים. חוויות דתיות רבות הן לאו דווקא מסטיות, אבל יכולות להיות. זה לא מפתיע שמנהיגי הדת הגדולים שאנו מכירים חוו חוויות מיסטיות.
חוויה דתית: זה קורה לבני אדם כשהם בלחץ או מתח, והם מרגישים שהם הגיעו לגבול מסויים (גבול אישי למה הם יכולים לעשות, גבול אישי למה שהם יכולים להבין וכו'). זה עוזר להם להתעלות מעל החוויה הזו). הדבר הזה נותן להם הקלה גדולה. החלק האחרון של זה הוא שהם מפרשים את מה שקרה בשפה שקשורה לדת. ג'ימס יטען שלאנשים יהיו את הרגעים האלו, ואז האנשים האלו יגידו: שהייתה להם חוויה דתית.
הסולם המסטי
הוא מנסה לשים את התופעה על טווח- החל מדברים שכולם יכולים להזדהות איתה, ועד לחוויות הפסיכופתולוגיות הקיצוניות. הוא חשב שחוויות מיסטיות זה נמצא איפשהוא באמצע.
אז הסולם הוא כך:
- תחושה שפתאום להכל יש יותר משמעות.
- דה ז'ה וו.
- שינויים בתודעה- שנגרמים על ידי סמים. להשתמש בחומרים חיצוניים כדי לשנות את האופן בו המח שלנו תופש את המציאות. יש חקר של חומרים כאלו- חומרים שמביאים לחוויות מיסטיות הזתיות (פטריות, חומרים הזיתיים).
- חוויה דתית פשוטה וטהורה. יש הפרדה בין 3-4, אפשר לגרום באמצעות סמים לתחושה כזו, אבל זו לא הכוונה ב-4.
- מתודולוגיה קבוצתית של מיסטיקה דתית.
- delusional insanity.
סמים וחומרים הזייתייים
החומרים הללו מגרים את התודעה המיסטית באופן ניכר. אמת כזו נגלית לחווה התופעה, אבל אחר שהסמים מתפוגגים, וכל התובנות שלך מרגישות פתאום כשטיויות. זה ההבדל בין החומרים ההזתיים לבין התחושה הטבעית של ההתגלות לש אלוהים.
סוג התודעה שבד"כ אנו חושבים שי לנו: הרציונלית, היא רק סוג אחד של מודעות. זו הייתה המסקנה שלו לאחר שסיים לנתח מאות חוויות. העולם בו אנו חיים בו במח, הוא רק אחד מרבים שאנו עשויים לאכלס במקרים רבים. אנחנו יכולים לעשות שיפט באמצעות לעשות סמים, או לחוות חוויה אלוהית. יש הרבה אופנים בהם נוכל להיות אנחנו על העולם.
unio-mystica–
הופרד על ידי החוקרים של היום לשני סוגים. הוא אומר שמכיב המפתח של החוויה המיסטית הוא פיוס. זה כאילו שהקונפליקטים של העולם שגורמים לנו קשיים מתאחדים להרמוניה. אחדות ההפכים, של הרב קוק, אמרה שחשוב להבין שיש כפילויות בעולם- אבל זה נבלע באחדות הכללית שקיימת.
מאפיינים המשותפים להרבה חוויות מיסטיות
הן נותות להיות חיוביות, אם זה היה מאד שלילי ג'יימס טוען שזה לא אותו דבר
לרב יתגלה בפניך אל אחד, כח אחד, גם אתה מאמין בפוליתאיזם
לראות את העולם המהות והטבע כאחד
חסר זמן- המשמעות הנואדיקית שלו תחזיק לאורך זמן
להכחיש את ה-finite self and its wants. ההתגלויות וההבנות הן כלליות יותר ספיציפיות
הן מביאות לאימוץ דברים יותר טובים , מוסריים .
