משמעותיים מאוד לתחום. עם זאת, בשנים האחרונות שני פסיכולוגים תיארו מרכיבים שגויים
בגישה של פיאגט:
.1 לפי פיאגט, שלבי ההתפתחות הם נפרדים, והילד מתקדם רק כשמסיים שלב מוקדם יותר. הפסיכולוגים הסבירו שההתפתחות היא תהליך יותר זורם ופחות מוגדר. ילדים לא מתנהגים בצורה
בוגרת יותר מרגע מסוים, אלא באופן הדרגתי, התנהגותם יכולה להיות שונה בימים שונים. .2 הגילאים של מעברים בין שלבי התפתחות שגויים בגישה של פיאגט. במציאות, ילדים רוכשים יכולות מפותחות יותר בגילאים מוקדמים מאלו שפיאגט הגדיר. בכל שנה מתאימים את ספרי
הלימוד לרמת ההתפתחות של הילדים, שנהיית מוקדמת יותר ויותר.
גילוי של תרבויות הפסיכולוג הרוסי ויגוטסקי חי בתקופה של פיאגט, אך האמין כי ההתפתחות הקוגנטיבית של הילד מונעת
מתהליכים חברתיים ולא מרכישה של חוויות אישיות.
ילדים אנושיים יכולים ללמוד מהידע הצבור של אחרים בזכות כמה כישורים ייחודיים:
.1 ילדים נוטים לעקוב אחר נקודות הקשב של המבוגרים. יכולת זו נקראת קשב משותף והיא בסיס
ללמידה מאחרים. SEE YOU WHAT SEE .I
.2 ילדים צעירים נוטים לחקות מבוגרים, לא רק לפי הפעולות שלהם, אלא גם לפי המטרות שלהם. (ילד שרואה מבוגר מנסה לפתוח קופסה וכושל לא יחקה את דרך הכישלון אלא את המטרה-לפתוח את הקופסה.) זוהי יכולת חיקוי. בתופעה שנקראת חיקוי יתר, ילדים יחקו את התנהגות המבוגר
גם לפרטים שאינם משמעותיים. OD YOU WHAT DO .I .3 ילדים נוטים לבחון את הבעות הפנים של האחר כדי לבנות את העמדות שלהם, בתהליך
.I THINK WHAT YOU THINK .חברתית הסתמכות SOCIAL REFERENCING שנקרא
ינקות וילדות: טיפול ושייכות תינוקות אנושיים לא יכולים לשרוד לבד, הם תלויים במטפלים בוגרים שמספקים להם את כל הצרכים
הביולוגיים הבסיסיים וצורך נוסף – התפתחות חברתית. ניסוי שנערך על גורי קופים הראה כי אם הם גדלים ללא קשר חברתי בששת החודשים הראשונים, הם מפתחים בעיות התנהגות, לא יודעים לתקשר עם קופים אחרים ונקבות אינן משמשות אמהות דואגות
לילדיהן. יתר על כן, גורי הקופים העדיפו להיות קרובים לרובוט נעים שאינו מספק מזון מאשר לרובוט
מתכת שמספק מזון. קונרד לורנז קיבל פרס נובל על ההבחנה כי עופות צעירים מבצעים הטבעה על האובייקט הנע הראשון שהם נחשפים לו ובכך עוקבים אחריו ונשארים בקרבתו. תינוקות אינם מספיק מפותחים פיזית כדי להישאר צמודים למבוגר, ולכן הם משתמשים בכלים אחרים כדי להשיג תשומת לב – בכי וחיוכים. במהלך ששת חודשי החיים הראשונים, התינוקות מבחינים מי האדם שמגיב מהר ביותר, והוא נהיה המטפל הראשוני שלהם והמרכז הרגשי של התינוק. התינוקות מרגישים ביטחון בקרבת המטפל הראשוני, אך נלחצים כשהוא מתרחק. תינוקות מובנים ליצירת היקשרות – חיבור רגשי עם המטפל הראשוני. הסיטואציה המוזרה היא מבחן התנהגותי שקובע את סגנון ההיקשרות של הילד. במבחן, המטפל הראשוני יוצא מן החדר וחוזר, לפי
התגובה של הילד ניתן להבחין בסגנון ההיקשרות. סגנונות:
- היקשרות בטוחה ,SECURE בה הילד יכול להיכנס ללחץ או לא כשהמטפל יוצא. ילד לחוץ יתקרב
למטפל כשיחזור לחדר ויתנחם, וילד שלא נלחץ יכיר בנוכחות של המטפל אך לא ייגש אליו. 60%
אמריקאים.
- היקשרות מניעתית ,AVOIDANCE שבה הילד אינו מגיב ליציאה או לחזרה של המטפל. 20%
- היקשרות אמביוולנטית, הילד לחוץ כשהמטפל יוצא אך אינו נרגע כשהמטפל חוזר. 15%
- היקשרות מבולגנת ,DISORGANIZED אינה מניבה תגובה קבועה. 5%
הסיטואציה המוזרה מציגה את ההתנהגות של הילד גם בביתו, וסגנון ההיקשרות של הילד כנראה לא ישתנה
לאורך חייו. קיימים הבדלים בסגנונות ההיקשרות הנפוצים בין תרבויות. סגנון ההיקשרות תלוי במידה בביולוגיה. ילדים נולדים עם מזג TEMPERAMENT שונה. המזג הוא דפוס אופייני של תגובות רגשיות. המזג נמדד לפי קצב לב, לחץ דם ושינויים פיזיולוגיים בעת שינוי
סיטואציה. תינוקות קלים )40%( מסתגלים במהירות למצבים חדשים ותינוקות קשים )10%( מסתגלים באיטיות ומגיבים בלחץ למצבים חדשים. תינוקות שאיטיים בהסתגלות )15%( מגיבים בלחץ למצבים חדשים בתחילה אך נהיים קלים יותר בהמשך. מזגים אלו נמשכים עד לבגרות ונובעים מהבדלים ביולוגיים. הבדלים בין מזגים שונים יכולים להיות קשורים לסגנון ההיקשרות, אך סגנון ההיקשרות אינו נובע רק משינויים ביולוגיים אלא גם מסוג המטפלים שלהם. האינטראקציות של התינוקות עם החברה יוצרים אצל התינוק מודל עבודה פנימי של יחסים, שהוא מערכת של אמונות על עצמו, על המטפל ועל היחסים ביניהם. התגובות
של המטפלים משפיעים על המודל של התינוק.
