.1 פסיכולוגיה התפתחותית – המחקר של שינוי. סוגי שינויים:

–    שינויים איכותיים – לא בכמות (לראות דברים אחרת)

– שינויים סדורים – באים בסדר הגיוני (קודם זחילה ואז הליכה) –    שינויים מצטברים – אין איבוד של היכולות הקודמות עם היכולת החדשה (העובדה שאנו

יכולים לרוץ לא מבטלת את העובדה שאנו יכולים לזחול)

–    שינויים כיווניים – הופכים את ההתארגנות ליותר מורכבת, יש יותר אופציות.

 

 

השינויים לא מוגבלים לתחום אחד של מחקר- יכולים להיות שינויים בתחום הקוגניטיבי, הפיזי,

הרגשי, החברתי.

שאלות בתחום, דוגמאות לסוגים של התפתחות (בכל גיל נגיב לדברים אחרת:)

ü  מה נמצא בעולם? האם חפצים נמצאים כשאני לא רואה אותם? (הסרטון עם התינוק והפלאפון)

ü  איך מודדים דברים בעולם? בגילאים שונים מסתכלים על דברים בפרספקטיבות שונות.

(הסרטון של הילדה עם המיץ והכוסות- האם גובה פני המים מעיד על הכמות.)?

ü  איך אני מודד את עצמי ביחס לעולם? ילדים לא מצליחים לאמוד את גודלם לעומת העולם.

(הסרטון עם הילדה והצעצועים הגדולים ואז הקטנים.)

ü  ממה אנו לומדים דברים? הילדים לומדים ומסתכלים על הדמויות סביבם מה כשאי לעשות ומה

לא. (סרטון של הילד שלומד מה נכון ומה לא לפי תגובות של אנשים.)

 

השינויים האלה מתפתחים לאורך כל תקופת החיים.

הדילמה של אריק אריקסון- מציעה שינויים איכותיים לאורך כל החיים:

– בשנים הראשונות לילד יש דילמה היא האם העולם הוא בטוח? –    בשלב הגן- גילאי-4-5 שלב של יוזמה מול אשמה- צריכים לקבל על עצמם חוקים. הילד מתנסה

והשאלה המרכזית היא האם מותר לי לפעול? מה אני יקרה אם אני אדחוף את הכוס מהשולחן?

האם התגובה תהיה חמורה? כמה אני ארגיש אשם?

 

–    גיל ההתבגרות- משבר זהות מול בלבול תפקידים. יש כל מיני מודלים לחיקוי והערצה, קבוצת

שווים שלי, איך הורים מגיבים לזהות החדשה שלי. חיפוש זהות והתנסות בזהויות שונות.

–   שלב מאוחר יותר- אינטימיות מול בידוד- האם אני יכול לתת אמון? להיחשף בקשר אינטימי?

דמויות מרכזיות – החברים ובני הזוג.

– השלב האחרון, מ65 עד המוות- שלמות האגו מול ייאוש. האם זה היה בסדר להיות מי שהייתי? השלמה עם המצב בחיים, או להיות ממורמר מהמקום שהוא הגיע אליו. הגישה היא להיות באיזון

בין הגישות.

=פסיכולוגיה התפתחותית- מציעה ציר זמן, פרספקטיבה של זמן על כל תחום בפסיכולוגיה.

 

 

.2  פסיכולוגיה אבולוציונית– גם מחקר של שינויים רק שפה מרחיבים את ציר הזמן- לא רק זמן

חיים של בני אדם אלא הרבה שנים אחורה.

איך שינויים פיזיולוגיים מתרחשים? למה כל מבנה של יצור חי נראה שיש לו תועלת?

 

–    תכונות הסתגלות- תאוריה של הברירה הטבעית– מי שמתאים לתנאי השטח שורד את היום.

–    תכונות מיניות- הברירה הזוויגית– בנוסף ללעבור את היום, להצליח להעמיד צאצאים למחר.

היכולת למצוא בן זוג ולהן עליהם בהמשך.

ולכך יש 3 תוצרים:

• התאמות– דברים שהתפתחו והתועלת שלהם ברורה- חבל הטבור לדוגמה.
• תוצרי לוואי– אין לו תועלת אבל יש לכולנו, לדוגמה פופיק. ההבחנה בין דבר שיש לו תועלת

אבולוציונית לביו תוצרי לוואי. רעש– צורת הפופיק שונה מאדם לאדם.

• השינויים פיזיולוגיים– 2 כלבים שונים ביניהם במראה אבל לא רק- בטמפרמנט,

באינטואיציות. זה העולם של פסיכולוגיה אבולוציונית, פונים לכל ענף בפסיכולוגיה כדי לתת הסבר אבולוציוני (של תוצרים או תוצרי לוואי) לתופעות שונות. (לוודא שזה התוצר ה3 ולא

הרעש.)

 

 

.3  3 פסיכולוגיים התפתחותיים משמעותיים

ג'ן פיאג'ה– נגע באבולוציה, עיון וסיווג של רכיכות שונות. ואפיסטמולוגיה. ואז שאל את עצמו-

איך ידע מתפתח? ידע של ילד קטן לא כמו ידע של ילד בוגר. תיאר את התהליך האבולוציוני של

ידע.

לכן התחיל לחשוב- מה תינוק יודע בכלל? הפעוט מגיע עם סט של רפלקסים- אני רואה משהו, שם בפה. משהו שמכוון את התנהלותו. מתוך שימוש ברפלקסים אלה הוא מתחיל לנסות, אני רואה דברים אני שם בפה. ואז אני מבין מה לשים בפה ומה לא הסכימה של

ההתנהלות של הילד משתנה.

 

לב ויגוצקי – מרקסיזם ומבנים חברתיים- חקר בעיקר מבנים חברתיים. מה גורם לנו להיות

מסוגלים לשלב כוחות ולנצח את הדג הגדול? איך נוצר מבנה חברתי? הדגש שלו היה על השפעת התרבות- התינוק נולד לסביבה מסוימת, לעולם שמלמדים אותו מה כל דבר- אלה פרות

ואלו מכוניות, הוא לא מודע לכל הסמלים שהמבוגרים מעבירים לו.

התעסק ב2 דברים מרכזיים:

–    התעסק בהבנת סמלים כחלק ממורשת תרבותית. (תינוק עם בננה כטלפון, יש בינינו הסכמה של

השימוש כטלפון) –    התעסק גם בפיגום או שיתוף פעולה- יש דברים שאני יודע לעשות ויש דברים שלא. דרך עזרה

של מישהו שיודע לעשות, אני עושה את זה אתו ויחד נצליח.