עם השנים במקום לחקור את האיברים כמו ראה, כבד וכו' החוקרים עברו לחקור את המוח. החוקר ראמון

דה קאזל גילה שלנוירונים יש מבנה מורכב, בעל מס' מאפיינים: גוף התא (סומה,) דנדריטים, ואקסון.

• נוירון – תאים במערכת העצבים שמתקשרים אחד עם השני על מנת לעבד מידע.
• גוף התא – החלק בנוירון ששומר שהתא יחיה ומתאם את ה'משימות' שבאו מהמידע.
• דנדריטים- החלק בנוירון שמקבל מידע מנוירון אחר ומעביר אותו לנוירון שלו.

 

אחרים

• אקסון – החלק בנוירון שמעביר את המידע לנוירונים, שרירים ואיברים
• מיילין – שכבה מבודדת של האקסון של חומר שומני.
• תאי גליה – תאי תמך במערכת העצבים.
• סינפסה -האזור בין האקסון לבין הדנדריט של נוירון אחר.

 

• תאי ביניים עצביים (אינטרנוירון) – נוירון שמקשר נוירוני חוש (תנועה, שמיעה, ראייה וכו) עם

ניורונים אחרים.

לחלק מהנוירונים יש 'התמחויות' בשל המיקום בו הם נמצאים. תאי תחושה– מקבלים אינפורמציה מהעולם החיצון ומעבירים אותה למוח דרך עמוד השדרה. יש להם

סיומת מיוחדת בדנדריטים והם מקבלים אותות אור, רעשים, מגע, טעם ועוד.

תאי תנועה– סוחבים אותות מעמוד השדרה לשרירים ומייצרים תנועה. לרוב בעלי אקסונים ארוכים.

אינטרנוירונים– מחברים בין סוגי הנוירונים השונים. רוב הנוירונים כאלה.

מלבד תפקידים אילו, לכל תא יש גם מומחיות לפי המיקום שלו ודבר זה משפיע על צורתו והאופן בו

הדנדריטים והאקסונים נמצאים בו.

הפעולה החשמלית בין הנוירונים והעברת המידע ביניהם

איך המידע עובר בצורה חשמלית:

.1  הולכה- התנועה של האות החשמלי בנוירון, מהדנדריט, לגוף התא ומשם לאקסון.

.2  שינוע/העברה – התנועה של האות החשמלי מנוירון אחד לשני כתוצאה מתגובה כימית בסינפסות.

 

(כמו ביסולוגיים)

פוטנציאל מנוחה – ההבדל במטען החשמלי בין חוץ ממברנת התא לבין הפנים

פוטנציאל פעולה- אות חשמלי המועבר מהאקסון לסינפסה.

 

התקופה הרפרקטורית – הזמן לאחר פוטנציאל הפעולה ובו אין אפשרות לייצר פוטנציאל פעולה חדש.

רצפטור- חלק ממברנת התא שמקבל את הטרנסמיטורים ומונע או ממשיך את האות החשמלי.

איך הנוירונים יודעים לשלוח את הטרנסמיטורים לסינפסה הנכונה?

.1 הם מייצרים דרך שבה הטרנסמיטורים כבר נפוצים בה ולשם הם שולחים אותם. .2 הרצפטור והטרנסמיטורים הם כמו מנעול ומפתח. הם קשורים זה לזה, מבנה של טרנסמיטור

מתאים לרצפטור ספציפי.

סוגי נוירוטרנסמיטורים:

.1  אצטיל כולין – אחראי על מס' תהליכים, בין היתר על שליטה בתנועות מוטוריות רצוניות.

.2 דופמין – (נ"ט האושר) מסדיר פעולות מוטוריות, תחושות מוטיבציה, רגשות והנאה. .3 גלוטמט – הנ"ט האקסיטטורי המרכזי במוח. כלומר מגביר את העברת המידע בין הנוירונים .4   ג'אבא – הנ"ט האינהיבטורי המרכזי במוח. בניגוד לגלוטמט הוא מפסיק את ההעברה בין הנוירונים

(יותר מדי גלוטמט ופחות מדי ג'אבא יכולים לגרום להתקפים)

.5   נורפינפרין -אחראי על עירנות גבוהה וגילוי סכנות בסביבה.

 

.6 סרטונין – מסדיר פעולות כמו שינה, עירנות, אכילה והתנהגות אגרסיבית (שני נ"ט אילו במינונים

שונים משפיעים על הפרעות במצב הרוח)

.7  אנדרופין – כימיקל שאחראי על תחושות כאב ובמרכזי רגש במוח(.מפחית תחושת כאב)

סמים שמחקים את תפקיד הנ"ט

אגוניסט – סם שמגביר את פעולת הנ"ט.

אנטגוניסט – סם שחוסם את פעולת הנ"ט. חלק מהסמים משנים רק חלק מפעולת הנ"ט, וחלקם כ"כ דומים במבנה הכימי לנ"ט שהם יכולים להיקשר

לרצפטור, ואו מגבירים, או מפסיקים את תפקיד הנ"ט.

חלקם משנים את תפקיד הנ"ט.

מערכת העצבים– משמשת מעין רשת של נוירונים שמעבירה מידע חשמלי לאורך הגוף. מערכת עצבים מרכזית – מתייחס למוח ולעמוד השדרה. מקבלת מידע מהעולם החיצון, מעבדת אותו

ושולחת אותות מה לעשות.

מערכת העצבים הפרפריאלית – מחברת בין מערכת העצבים המרכזית לשאר איברי הגוף והשרירים.

מתחלקת ל2 מחלקות:

• מערכת עצבים הסומטית – סט של נוירונים שמעבירים מידע בין השרירים למערכת העצבים

המרכזית.יש לנו שליטה מודעת על מע' זו ואנו משתמשים בה כדי לחשוב ולתאם פעולות מוטוריות.

 

אחראית על פקודות לא רצוניות ששולטות בגוף כמו מע' כלי

• מערכת העצבים  האוטונומית  –

הדם,בלוטות ואיברי הגוף.

 

יש לה 2 מערכות נפרדות בעלות תפקידים שונים:

• מערכת עצבים סימפטתית – מכינה את הגוף לפעולה מסוכנת או מפחידה.
• מערכת העצבים הפרא- סימפטתית- שואפת להחזיר את הגוף למצב מנוחה נורמלי.

שתי מערכות אילו עובדות ביחד ושולטות על תפקודי גוף שונים כמו התנהגות מינית בנשים וגברים.

מערכת העצבים המרכזית: יש  למוח ולעמוד  השדרה תפקיד חשוב,  המוח  הוא מי שאנחנו ובלי עמוד  השדרה לא נוכל לעשות את

הפקודות שהמוח שולח לגוף ולעשות דברים כמו ללכת או להרים את היד. רפלקסים של עמוד השדרה– נתיבים נוירונים פשוטים במערכת העצבים שגורמים לשרירים להתכווץ בצורה

מהירה. כלומר פעולות שעמוד השדרה עושה ללא צורך בפקודות מהמוח.

רפלקס ארקי (קשתי-) נתיב נוירונים ששולט בפעולות הרפלקסים. מלבד הרפלקסים, חלק מהפעולות המורכבות דורשות שת"פ עם המוח. המע' העצבים הפרפיאלית שולחת אותות מהעולם למוח. המוח שולח פקודות דרך עמוד השדרה, לאקסונים והדנדריטים ומשם לשלד. פגיעה

חמורה בעמוד השדרה יכולה לגרום לאובדן של יכולות אלו.

מבנה המוח

המוח מחולק ל3- חלקים:

.1 המוח האחורי )HINDBRIAN( – מתאם בין המידע שמגיע מעמוד השדרה למוח. נראה כמו גבעול עליו המוח יושב ושולט ביכולות בסיסיות בחיים כמו מוטוריות, התרעה וכו.' בנוי מהחלקים

הבאים:

• מדולה – הארכה של עמוד השדרה לגולגולת ומתאמת בין קצב פעימות הלב, מחזור הדם ונשימה.

המוח האחורי מתחיל במדולה וממשיך לעבר ה-

 

• התצורה הרשתית formation( )reticular – מבנה במוח שאחראי לויסות שינה, עירנות ושלבים

שונים של עוררות.

• סרבלום (מוח מוארך – )cerebellum – מבנה גדול מהמוח האחורי ששולט ביכולות מוטוריות.
• הפונס – מבנה שמעביר מידע מהסרבלום לשאר המוח.

.2 המוח האמצעי/התיכון )midbrian( – יושב על המוח האחורי והינו מאוד קטן.עוסק בגירוי, מצב רוח

ומוטיבציה. כולל 2 חלקים עיקריים:

• הטקטום )tectum( – מתאם בין מידע מהסביבה לכיוון ממנו בא (אם אני רואה משהו מצד ימין, אני

יודעת שהוא בצד ימין בגלל פעולת הטקטום.)

• הטגמנטום ( )tegmentum – מעורב בתנועה וגירוי משמיעה.

.3 המוח הקדמי )forebrian( – מתאם בין פעולות מורכבות יותר כמו תפיסות, תחושות ומחשבות. מחולק

ל2- חלקים עיקריים:

• קליפת המוח cortex( )cerebal – השכבה החיצוני של המוח, ניתן לראות אותה ומחולקת לשני

חצאי כדור- המיספרות.

• תת קליפת המוח ( cortex subcortical ) – נמצא מתחת לקליפת המוח, ליד מרכז המוח.

מבנים תת קליפתיים

• תלמוס )thalamus( – מעביר ומסנן ידע מהחושים ומעביר את המידע לקליפת המוח. מקבל מידע

מכל החושים העיקריים (חוץ מריח שיש לו קשר ישיר לקליפת המוח,) ומעביר אותם ל'מקום הנכון'

כמו מחשב. אבל בדרך הוא גם נותן משקל לחושים אחרים וממעט באחרים.

• היפותלמוס )hypothalamus( –  מווסת  את  טמפ'  הגוף,  הרעב,  הצמא  והתנהגות  מינית.  ממוקם

מתחת לתלמוס. מפקח על מגוון רחב של התנהגויות בסיסיות. פגיעה בו יכולה לגרום להתחממות

יתר, חוסר בתחושת רעב וכו. הוא גם חלק מהמערכת הלימבית

שני מבנים אלו ממוקמים במרכז המוח ומתקשרים עם מבנים אחרים במוח.