מבוא לחקירה מדעית

 

החקירה המדעית מורכבת ממעגל מחזורי בן 4 שלבים:

 

א.  חקירה מדעית שמכוונת תאוריה– מה צריך להיות המצב, מה הגורמים שבאים לידי ביטוי

שקובעים סדר של התנהגויות. מתחילים מתאוריה.

 

ב. השערות אמפיריות– מהתאוריה אני גוזר השערות אמפיריות שכל אחת מהן יכולה לקבל ערכי אמת. אם התאוריה היא ככה וככה אני משער שככה וככה. מה יקרה במצבים שנייצר

במעבדה או בסביבה.

 

 

ג.  בחינה אמפירית בעזרת ניסוי– השערות אמפיריות נבחנות באמצעות ניסוי- איסוף מכוון של

נתונים. האיסוף, הניתוח והפרשנות של הנתונים: אובייקטיבים ככל האפשר.

 

 

ד.  בחינת תאוריה לאור הנתונים שקיבלנו– התאוריה נבחנת לאור נתוני הניסוי. הנתונים

יכולים לתמוך בתאוריה שלנו לאשש אותה או להפריך אותה. לחשוב מה גרם לזה שצדקנו/טעינו. אף פעם לא ניתן להוכיח תיאוריה אמפירית. לא נצליח להגיע לכל הנתונים ולכל הסיטואציות האפשריות. אפשר לאשש תאוריה אך לא להוכיח אותה-. להגיד שזה

נכון בכל הזמנים ובכל המקרים..

 

ושוב חוזרים לשלב א.'

תהליך זה של חקירה מדעית ברוב הפעמים לא תמיד נראה כך והוא נתון לשינוי. אך זה הכיוון הכללי.

 

 

 

 

 הערכת תיאוריה

.1  יכולת תיאורית– תיאור כמה שיותר תופעות. שהתאוריה תהיה כמה שיותר כללית,

שתתאר כמה שיותר תופעות (ולא שתסביר אותן.) .2  יכולת הסברית– להסביר את עולם התופעות אליה היא מייחסת. מה המבנה הסיבתי

שמביא לתופעות. .3  תאימות– שהתיאוריה תהיה כמה שיותר מתאימה לתיאוריות אחרות. הנחות היסוד

תואמות לידע מדעי קיים (תאוריות שכנות, תחומי ידע שכנים.)

.4  אפשרות הפרכה- קריטריון חשוב.

עקרון ההפרכה של פופר–

• לא ניתן לאמת תאוריה ללא הרצת אינסוף ניסויים- מאחר שלא ניתן להוכיח

תאוריות אפשר להשיג התקדמות מדעית לא ע"י אישוש ואישוש של תאוריה,

אלא ע"י הפרכה.

• הדרך להתקדמות אמיתי היא להגיד- זה לא עובד, תאוריה הזאת לא עובדת,

בוא נציע חדשה. התקדמות מדעית משמעותית מושגת ע"י ניסיונות הפרכה.

(יותר קל להגיד לדוגמה שאדם/אובייקט אחד לא נכנס תחת התיאוריה שלנו,

מאשר לבדוק את כולם ולבדוק שהם מקיימים את התאוריה שלנו).

 

• מדע מאופיין בתהליך מתמשך של הפרכת תאוריות והחלפתן בתאוריות טובות

יותר.

 

תיאוריה שאינה מאפשרת הפרכה אובייקטיבית (שכל אחד יכול לבדוק אותה, לא רק מי שניסח את התאוריה) איננה תאוריה מדעית. (לצורך העניין התאוריות של פרויד לא ניתנות להפרכה מדעית, לכן

התרומה שלו לעולם המדע מועטה).

 

.5 חסכונית– פרסימונית, שיהיה לתאוריה הכי מעט מרכיבים שיכולים להסביר הכי הרבה. ככל שהתאוריה פשוטה יותר, כך אעדיף אותה. אני רוצה להתמקד במרכיבים

המרכזיים.

עיקרון התער של אוקהאם מחייב כי תאוריה מדעית טובה יותר תכיל כמה שפחות

הנחות

 

 

 אפיוני החקירה המדעית

חקירה מדעית מניחה מערכת סגורה:

 

–    כולנו יצורים פסיכולוגיים

–    ביולוגיים

–    כימיים

–    פיזיקליים

 

כל רמה כזאת היא או דטרמניסטית (קבועה) או הסתברותית, רנדומלית.

גם המעבר בין הרמות הוא כזה- או דטרמניסטי או הסתברותי רנדומלי. (לדוג אתה מתאר תופעות

בעולם הכימי שאתה לא יודע לתאר בעולם הפיזיקלי.)

אנחנו רוצים שהמדדים בחקירה יהיו- מהימנות– שהתוצאות יהיו עקביות. עד כמה הכלי שאתה משתמש בו נותן את אותה תוצאה לאותה

מדידה. המשקל נותן קריאה עקבית בכל פעם.

תוקף– שהתוצאות יבטאו באמת את מה שבדקנו ולא משהו אחר. המשקל מדויק- הוא אומר לך את

המשקל הנכון שלך.

דוגמה במצגת- הקשר בין פעילות גופנית להתקפי לב שנבדק בהרווארד.

קשר זה אפשר לפרש בכמה דרכים:

 

– הליכה מונעת התקפי לב –    בעיות לב מונעות אנשים מללכת

ועוד הסברים….

 

העובדה שיש קשר סטטיסטי בין משתנים לא מחייבת קשר של סיבתיות. אין דרך לחשב

סיבתיות מקורלציה (קשרים סטטיסטיים בין משתנים.)

 

 השיטה הניסויית

 

במדעים אמפיריים יש בעיה- ברוב המקרים אין לנו את כל האוכלוסייה.

פתרון: מדגם והסקת מסקנות. ניקח דגימה מהאוכלוסייה, נלמד משהו על המדגם הזה וממנו נסיק

משהו על האוכלוסייה.

איך עושים את זה טוב? לוקחים את הנבדקים ומקצים אותם בצורה רנדומלית לקבוצות מחקר– קבוצת ניסוי וקבוצת בקרה. עכשיו, כל קבוצות שניקח תמיד יהיו ביניהם הבדלים, אני צריך לדעת

שההבדלים האלו לא במקרה אלא הם תוצאה של המניפולציה שלי. ונבדוק את זה ע"י סטטיסטיקה:

בחינת מובהקות סטטיסטית- לחשב את ההסתברות שההבדלים האלו התקבלו במקרה. אם

ההסתברות היא נמוכה- אוששנו את התאוריה שלנו.