. )system 2( 2 ומערכת )system 1( 1
מערכת 1
דוגמאות לתהליכים מהירים- ניחוש מי חשמלאי, מי פסיכולוג וכו.' התשובות באו לנו מהר, לא ברור
למה. שאלות שענינו עליהן מהר בלי לחשוב.
מערכת 2
דוגמאות לתהליכים איטיים- החלטה על ארוחת ערב, במסעדה לוקח זמן להחליט מה אנחנו רוצים
להזמין, תרגיל במתמטיקה.
אפקט סטרופ effect( -)stroop כשאנחנו מתבקשים להגיד מה הצבע של הדיו של המילה, כאשר
המילה היא שם של צבע אחר מהצבע של הדיו. (לדוג-' כתוב צהוב בצבע אדום.) ייקח לנו יותר זמן,
קשה לנו לעצור את המשמעות של הקריאה וזה לוקח זמן.
מערכת :1 תהליכים מהירי ם
- לא מודעים- קורים בלי שאנחנו חושבים על זה בכלל.
- לא נשלטים- אני לא יכול לעצור את זה
- לא דורשים כוונה- אני לא אומר לעצמי- עכשיו אני הולך לעשות ככה וככה.
- לא דורשים מאמץ מנטלי (קשב-) לא קשים לנו לעשותם.
רוב התהליכים הם מהירים.
>—יתרון: זולים בקשב, אפשר לעשות הרבה מהם בקלות.
>—חיסרון: אינם גמישים, בד"כ נחשוב את אותו הדבר.
מערכת :2 תהליכים איטיי ם
- מודעים- אני חושב על ההחלטה שלי
- נשלטים- אפשר להחליט להפסיק/להתחיל אותם, הם נשלטים על ידי.
- תחושת שליטה -)agency( יש לנו תחושה שאנחנו שולטים באירוע
- כוונה- זה דורש כוונה, אנחנו כל כולנו עסוקים בשאלה/בהחלטה שלנו.
- מאמץ מנטלי- דורש אנרגיה
>—יתרון: גמישים- אפשר לשנות, לשלוט בתהליכים מנטליים.
>—חיסרון- יקרים באנרגיה
הקונפליקט העיקרי בין 2 המערכות הוא אנרגיה פר זמן. אנחנו לא יכולים להשתמש ב2 המערכות
באותו הזמן, 2 מחשבות בו זמנית.
ו שלנ הרגיל הפעולה מוד
המערכת המהירה שלנו עובדת כל הזמן, מנטרת מציעה. המערכת האיטית קצת עצלנית, עובדת פחות, ואם הכול עובד כשורה היא מאמצת המלצות של
המערכת המהירה.
אבל- כשהמערכת נתקלת בבעיות היא קוראת למערכת האיטית לעזרה, לבחון את הדברים לעומק,
לחשוב עליהם.
זה עובד טוב כי המערכת המהירה היא מאוד טובה, אבל היא חייבת קיצורי דרך והרבה פעמים אנחנו
מחליפים את השאלה הקשה בשאלה קלה- substitution .attribute היא לא יודעת לענות על
הרבה פעמים אנו מתנהלים
שאלות קשות ולכן היא מחליפה אותה בשאלה קלה שקרובה אליה.
בחוסר וודאות.
דניאל אומר שזה לא באמת נכון שיש 2 מערכות, אין חלקים של המוח שעושים מערכת 1 וחלקים
אחרים שעושים מערכת .2 הכול משתלב, יש תהליכים שיש להם מאפיינים מ2 המערכות. בפועל איך דבר כזה סיסטם 1 וסיסטם 2 – זו רק דרך אטרקטיבית להציג את התהליך המחשבתי. בפועל יש תהליכים שהם קצת סיסטם 1 וקצת סיסטם 2 – אך אין שום דבר כזה. כלומר, זו רק דרך לתאר
מוד פעולה של הראש.
יוריסטיקות והטיות
חלק :1 שיפוטי ם
דוגמאות לתפיסה ויזואלית שגויה שלנו- אורך קו, תמונה שלא באמת זזה. כשאתה בוחן את המערכת
בקצה שלה, אתה מבין איך המערכת עובדת.
יוריסטיקה –)heuristic( תהליך/ אסטרטגיה אינטואיטיבית, כלל אצבע (מכוון או לא) שהופך מטלה
מורכבת של שערוך/חיזוי למטלה פשוטה יותר (של שיפוט פשוט יחסית.)
הטייה )bias( – כיוון שיוריסטיקות לאו דווקא מצייתות לחוקים נורמטיביים (למשל חוקי ההסתברות,)
הן יוצרות הטיות שיטתיות (ואם אנחנו יודעים אפשר לחזות התנהגות.)
המערכת צריכה להשתמש ביוריסטיקות בגלל שלא תמיד יש לה את המידע הדרוש, וגם אין מספיק
אנרגיה להכל.
יוריסטיקות בסיסיות :
כמה יוריסטיקות בסיסיות:
עיגון יציגות נגישות קלות
היוריסטיקת הרגש
)anchoring( עוגן ·
העוגן שנמצא בשאלה משפיע על התשובה שלנו. (כמה מדינות אפריקאיות יש באו"ם? יותר או פחות מ?10/65 תשובה- ,25/45 העוגן בשאלה, המספר משפיע על התשובה שניתן, אין זמן
לחשוב יותר מדי, נגיד בערך.)
המנגנון– העוגן נחשב בין התשובות האפשריות ומעלה למחשבה מידע (מספרים) עקביים עם
מספר זה. כאשר מבקשים להתעלם מהעוגן יש לו דווקא יותר השפעה, אנחנו מנסים להתעלם ממנו ודווקא
חושבים עליו הרבה יותר.
חשוב במשאים ומתנים, יחסים עם אנשים וכן הלאה.
)representativeness( יציגות ·
הבעיה של לינדה- בת ,31 רווקה, מוחצנת, יפה, עשתה תואר ראשון בפילוסופיה, השתתפה בהפגנות נגד נשק גרעיני, מחפשת צדק חברתי. שאלו אנשים להתאים אמירות לדמות של
לינדה, עד כמה האמירה דומה לפרוטוטיפ שהוא לינדה.
אנחנו בשיפוט שלנו משתמשים בדמיון לאב הטיפוס שיש לנו בראש.
)availability( נגישות ·
שליפה מהזיכרון מידע נגיש, וזה משמש כיוריסטיקה לגבי תדירות מסוימת. אנשים מעריכים את
ההסתברות של אירוע כלשהו על פי הקלות שבה הם יכולים לחשוב/להיזכר במקרים קודמים.
מתי המנגנון הזה הוא בעייתי? כאשר מה שקובע את הנגישות לא נמצא בקורלציה עם ההסתברות האמיתית של האירועים. (כמו לדוגמה- יש טילים אז מסוכן. אבל סטטיסטית יש
הרבה יותר הרוגים מתאונות דרכים מאשר מטילים.)
· קלות/ זרימה )fluency(
קלות עיבוד- מה שקל לנו יותר לעבד, ולראות אותו נעריך כנכון ואמיתי. זה יכול להיות מושפע
ממבטא, ממצב רוח, מכמה הדבר כתוב בבהירות, רשמיות וכן הלאה.
(נגישות היא מקרה פרטי של זרימה.)
אפשר ליצור disfluency די בקלות –
ציינו עשרה דברים טובים לגבי ישראל (תכונות שאת אוהבת במיוחד)
צייני שני דברים טובים לגבי ישראל (תכונות שאת אוהבת במיוחד)
או אם נשאל – עד כמה ישראל היא מקום מוצלח בעינייך
אם לא הצלחתי לחשוב על 1 דברים טובים, כנראה שישראל היא מקום לא כזה טוב. אבל אם שואלים, "עד כמה ישראל מקום מוצלח"… יותר קל לענות על זה, יותר קל לשלוף תשובה. אבל המערכת לא אומרת לעצמה, "אה זה קשה לשלוף 10 דברים אבל בוא נחשוב על זה," הקושי
אומר למערכת, הוא עושה קיצור דרך – טוב כנראה שזה לא מקום כזה טוב, נקסט…..
- רגש- לא דיברנו בשיעור
חלק :2 קבלת החלטו ת
(פרס נובל )2017 – כלכלן בשלב מוקדם בקריירה שלו שמע על עמוס ודני, ונפגש
Dick Thaler
איתם, שהה איתם למשך שנה, וייסד את התחום שנקרא כלכלה התנהגותית.
הוא עושה הבחנה בין Econs ל- Humans
Econs (כלכלנים) – לא טועים בשטויות, הם עקביים, אם Aעדיף על ,B זה יישאר כך תחת נסיבות
דומות. יש להם יחסית שליטה עצמית גבוהה, זה מוביל לכך שלרוב לא נופלים בפיתויים קלים להימנעות (אוכלים בריא, מתאמנים, אין להם רומנים מחוץ לנישואים וכו)…' הם כלל לא מושפעים
ממידע לא רלוונטי, כל מידע ידוע הוא נגיש.
Humans (אנשים רגילים) – חלק ממה שרשום למעלה ורק חלק מהזמן. הם לא מודעים להרבה
מהכוחות המשפיעים על קבלת ההחלטות שלהם.
אפקט המסגור effect( )framing
איך שמציגים לנו מידע, משפיע על השיפוט שלנו.
תאוריית הערך theory( )prospect מה הנקודה ממנה אתה משווה, התזוזה ממנה זה מה שמשנה. מה הרווח וההפסד מהנקודה
הספציפית שהגדנו לעצמנו. הפסד יותר כאב מרווח ולכן ניקח פחות סיכונים בהפסד מאשר ברווח.
