האם יש לי משהו יותר טוב לעשות עם הזמן

הכוונה לנושאים של הישרדות או רבייה. זה מקרים קיצוניים בהם זה או הילד או אני. מדובר במצבים לא שכיחים. רוב

העיסוק בנושא זה קשור להרג תינוקות. מהפרספקטיבה של הנשים: הגיל הוא פקטור משמעותי. זאת מכיוון שערך הפוריות של נשים יורד עם הזמן. לכן, יש יותר סיכוי שנשים יוותרו על הילד בגיל צעיר, כי כך יש היתכנות גבוהה להביא ילדים נוספים. במצבים קשים בגילאים מאוחרים, זה הילד שיש לי, יהיה קשה ללדת עוד אחד. גם בנתונים דמוגרפים של הרג תינוקות, זה מסתדר. גם סטטוס האם הוא פקטור חשוב- כאשר האם נשואה, הסיכוי להרג תינוקות יורדת דרמטית, זאת כי יש עוד תמיכה- האבא, יש

סיכוי טוב לצאת מהמשבר. מהפרספקטיבה של הגברים: הם מראים רגישות נמוכה יותר ופחות עניין בתינוק מהאם. עשו מעט מחקרים, אבל באלו

שעשו, ביקשו מגברים לדרג כמה הם שווים מבחינת ערך זוויגי. לעומת שאלונים שמראים השקעה בילד. יש קשר הפוך-

ככל שהגבר חושב שיש לו ערך זוויגי גבוה, כך הוא משקיע פחות בילד.

 

ההיפותזה של טריברס– קשר הורה-צאצא  היחסים בין הורים וילדים הם רווי קונפליקטים. זאת כי יש אינטרסים שונים לילדים ולהורים. הוא מתחיל מדוגמא- האם נותנת מזון לגוזל אחד. האינטרס של האם הוא ששלושת הגוזלים ישרדו את הרעב. אך, האינטרס של הגוזל הוא לא

להיות ברעב, לקבל כמה שיותר אוכל.

3 תתי השערות:

.1   הורים ירצו לגמול את התינוקות מהנקה, כדי שיוכלו להסתדר לבדם. התינוק ירצה מקסימום הנקה.

.2   הורים יעודדו ילדים להעריך את האחים שלהם. הם יטו לדבר בשבח האחים.

.3   הורים ינסו לעודד שיתופי פעולה בין האחים, ויענישו על קונפליקטים ביניהם.

*רק תת ההשערה הראשונה נבדקה.

 

קונפליקט בבחירת בן זוג לילד לטווח הארוך– לילד יש אינטרס של משיכה, למצוא בן זוג בריא ואטרקטיבי. מבחינת

ההורים, להם יש קריטריונים אחרים- מוניטין, משפחה, כסף, מקצוע ועוד. ההורים רוצים לשמור על המוניטין שלהם,

לא להיות נטל. לכן, יכול להיווצר קונפליקט כאשר הילד/ה מביאים בן זוג.

כאשר מדובר בבן זוג לטווח קצר, ההורים גם מודאגים מכך. כי אם יהיה מקרה של הריון, ייתכן ויווצר נטל על ההורים.

אסטרטגיה של זוגיות לטווח קצר היא יותר מאיימת את ההורים מאשר את האדם עצמו במערכת.

 

משפחה מורחבת

מכאן אנחנו יוצאים מנקודת המבט של הורים/ צאצאים/ בן זוג, ומדברים יותר על המשפחה המורחבת.

*עוברים לפרק 7-8

 

אלטרואיזם– נחשב מעין חידה אבולוציוניות- למה שאעזור לאדם אחר? המילטון הציע את הרעיון של כשירות כוללת–  הברירה  הטבעית  תעדיף  גנים  ששורדים, משתכפלים, ושומרים על  הקרובים גנטית. תאורטית,  זה פתר  את בעיית

האלטרואיזם. הוא הציע נוסחה מתמטית: b*r>c

-r קשר גנטי -b עזרה לאחרים

-c עלות לי כל בני המשפחה קשורים גנטית, אך מידת הקרבה היא משתנה, וגם מידת העלות לי משתנה בסיטואציות שונות. אולי

אני מסתכנת מזה יותר מדי. זו לא תאוריה פסיכולוגית, אך זו תיאור למתי נראה עזרה. מתי אני אקריב בשביל אחרים.

גם בין אחים, ניתן לראות עזרה, אך גם היאבקות.. יש 50% דמיון גנטית וגם 50% שוני.

ממצאים לתאוריה של המילטון :

.1 קריאות עזרה של בעלי חיים. למשל סנאים משמיעים קריאות עזרה כאשר מגיע טורף לטריטוריה. היפותזה אחת שעלתה- אולי זה לבלבל את הטורף, לעשות צלילים שיבלבלו אותו. השערה זו נמצאה כלא נכונה, הטורפים דווקא התכווננו אל מי שעושה את הקריאות. שתי היפותזות אחרות- יכול להיות שזה דוגמא להשקעה הורית. כמעט

תמיד הנקבות משמיעות את הקריאות ויכול להיות שהרעיון הוא להזהיר את הצאצאים שבסביבה. יכול להיות שזה נכון, כי זה קורה כשהצאצאים קרובים. השערה שלישית היא שהקריאה היא להזהיר צאצאים של קרובי

משפחה, כלומר לא רק את הצאצאים שלי, אלא לכל המשפחה המורחבת. .2 איך בני אדם מזהים מי הוא קרוב משפחה : א. נשים טובות יותר מגברים בלזהות את ילדיהם, בשעות שלאחר הלידה. ב. פעוטות עצמם מזהים את הריח של האם, מזהים חולצות עם הריח של האישה. ג. ילדים מזהים קרובי

משפחה שמוסתרים חלקית.

.3 הגשת עזרה: ניתנו שאלונים של עד כמה הנבדקים מוכנית לתת עזרה, בסיטואציות שונות. ככל שהאדם לו אני עוזר רחוק ממני, המוכנות לעזור הולכת ויורדת. זה גם תלוי תרבות וערכים שונים. יש תרבויות גם עזרה לזר היא

ערך עליון ולכן נראה הבדלים. אך, יש תרבויות בהן המשפחה היא יותר מרכזית. שאלונים נוספים שנעשו, בדקו למי תיתן יותר עזרה- לאח, חבר, או בן זוג. בסיווג של עזרה בעלת עלות נמוכה, בינונית או גבוהה. עזרה נמוכה ניתן הכי לבן הזוג הנוכחי. ככל שהעלות עולה, מידה העזרה לאח תגדל, ולבן הזוג (למרות שעדיין הכמות היא

גדולה יותר) או לחבר תקטן. (גרפים מסבירים ברור במצגת.)

.4 השקעה של סבים וסבתות- נתנו שאלונים לאנשים בסביבות גיל ,25 שימלאו לגבי הסבים וסבתות שלהם. עד כמה אתה מרגיש קרוב, כמה אתה חושב שהם השקיעו בך, לימדו בך, השקיעו משאבים. 4 שאלונים, על סבא

מצד אבא, מצד אמא, סבתא מצד אבא ומצד אמא. המשקיע ביותר בנכד- הסבתא מצד האמא בטוחה שהאמא

היא בתה, והנכד הוא במאה אחוז שלה. ואכן הסבתא מצד האם נתפסת כמשקיעה יותר כמעט בכל המדדים.

האבא של האבא משקיע הכי פחות. (אין מחקרי המשך)