הכל על אלמנטים עצביים

 

למידה מפורשת ולמידה מרומזת אינם פועלים על ידי תהליכים עצביים זהים. ניסוי של נקודות לפי דוגמה- קבוצה אחת קיבלה הנחיות שהנקודות מאורגנות לפי תבנית מסוימת, דבר שגרם להם להפעיל למידה מפורשת. קבוצה נוספת לא קיבלה הנחיות אודות ארגון הנקודות, כלומר למדה בלמידה מרומזת. התוצאות

היו ששתי הקבוצות הצליחו להבין את התבנית הנכונה באותה מידה.

הדמיה  מוחית הראתה שהלמידה המפורשת התרחשה באזורי המוח: האונות הפרה-פרונטלית, והפרייטאלית, ההיפוקמפוס ואזורים שמקשורים לתהליכי זכרונות מפורשים. הלמידה המרומזת הראתה

ירידה בפעילות מוחית בעיקר באונה האוקסיפיטלית (ראייה.)

שתי התופעות הנחקרות ביותר בהקשר של למידה מרומזת הן דקדוק מלאכותי, ולמידה של סדר פעולות. האזור הפעיל בעת למידת דקדוק מלאכותי הוא אזור ברוקה. האזור הפעיל ללמידת סדר פעולות הוא

הקורטקס המוטורי.

 

למידה בכיתה טכניקות למידה נפוצות: סיכום, מרקור, קריאה חוזרת. פסיכולוגים המתמחים בטכניקות למידה בחנו כמה

כל טכניקה יעילה. הם התחשבו ב4 מרכיבים:

 

.1  תנאי הלמידה: תדירות, באיזה הקשר הטכניקה משומשת.

.2   חומר למידה: טקסט, תרגילי מתמטיקה ועוד.

.3  מאפייני התלמיד: גיל, יכולות.

.4 מטרות הלימוד: הבנה, פתרון בעיות.

דונלוסקי הגדירו כל טכניקה כבעלת יעילות גבוהה, מתונה או נמוכה. הטכניקות הנפוצות נמצאו כבעלות

יעילות נמוכה. הן יכולות לגרום ללמידה, אך יש להן מגבלות ויש טכניקות יותר יעילות.

טכניקות למידה יעילות: אינטגרציה (יצירת הקשרים,) הסבר אישי, שיוך לתחומים. אימון מאסיבי הוא תופעת הלמידה בתקופת זמן קצרה, וללא מרווחים בין החזרות על החומר. אימון מחולק ממושך הוא למידה לאורך תקופה ארוכה, שבה יש מרווחים ארוכים בין החזרות. נמצא כי אימון מחולק

יעיל יותר לזכירה של החומר הלימודי, אך אין הסברים אמפיריים שמסבירים מדוע. למידה אינטגרטיבית משלבת סוגים שונים של בעיות או חומרי לימוד בישיבה אחת. נמצא כי למידה מסוג

זה יעילה ללמידה מתמטית, משום שהיא דורשת הפעלה של הבנת השאלה, ויישום דרך לפתרון הבעיה. אימון בחינה הוא התאמנות של שאלות בנוסח מבחן, במקום לחזור על החומר פעמים רבות. יתרונות

הטכניקה הן:

• למידה מדויקת של החומר,
• העברה של תשובות מסיטואציה אחת לאחרת,
• הסקת מסקנות גבוהה יותר,
• תפקוד לימודי יותר טוב בכיתה.

מבחנים במהלך השיעור מסייעים לתלמידים לשמור על ריכוז. בניסוי שנערך, תלמידים חולקו ל3 קבוצות. הם ראו הרצאה שחולקה ל4 חלקים. קבוצה ראשונה קיבלה מבחן לאחר כל חלק. קבוצה שנייה קיבלה תרגילים לאחר כל חלק ומבחן רק בסוף כל החלקים, וקבוצה שלישית קיבלה חומר קריאה לאחר כל חלק ומבחן סופי. תוצאות הניסוי היו שהקבוצה הראשונה הצליחה יותר להישאר בריכוז והייתה פחות לחוצה

לקראת המבחן. מבחנים בעת הלמידה מסייעים גם בשליטה על הבנת החומר. תלמידים נוטים לשפוט את הלמידה שלהם בצורה שאינה מדויקת. הם יקדישו זמן רב יותר לתחום שלדעתם לא הבינו מספיק, ויניחו כי הם מעולים בתחום אחר גם אם הדבר אינו נכון JOL( LEARNING OF .)JUDGEMENT המבחנים יגדירו כמה

החומר הובן כראוי ואילו תחומים כדאי ללמוד שוב.

על מנת להיות לומד יעיל ביותר, צריך להבין כמה דברים:

.1 מאפייני מפתח של למידה וזיכרון .2 טכניקות למידה יעילות

.3   שליטה ובקרה של למידה עצמית

.4    הנחות מוטעות שמשפיעות על יכולת שיפוט של הלמידה.

חוויה רגשית– המכונה הרגשית:

 

המאפיין העיקרי של כל הרגשות הוא החוויה. איך אתה חווה משהו הוא כיצד אתה מרגיש. דרך אחת לחקור בצורה מדעית רגשות היא לתאר רגש באמצעות רגש אחר לדוג' להגיד שאהבה דומה יותר

לאושר מאשר לכעס. אחרי יצירה ההשוואה, מכינים מפה רגשית שמתארת את המרחקים בין הרגשות. המפה מחולקת ל2- מימדים: ערכים- האם החוויה היא חיובית או שלילית, עוררות- האם אתה אקטיבי או פאסיבי בעת החוויה. המפה עוזרת לנו להבין מהו רגש. רגש הוא חוויה חיובית או שלילית שמקושרת

לתבנית מסוימת של פעילות פיזיולוגית.

הגוף הרגשי:

תיאוריות ישנות: לפי וויליאם ג'יימס הרגש לא מוביל לשינויים גופניים, אלא שינויים גופניים אלו מובילים לרגש. ללא שינויים גופניים, לא היו לנו רגשות. לפי תיאוריית ג'יימס לאנג של הרגש, גירוי גורם לפעילות גופנית שמובילה ליצירת חוויה רגשית במיינד. וולטר קאנון ופיליפ בארד לא מסכימים עם תיאורייה זו, ממנה עולות מס'

בעיות:

.1  חוויות רגשיות לעיתים קורות מהר יותר מהחוויה הגופנית. לדוג' הסמקה כאשר המכנסיים שלך

נפלו.

.2  אנשים לעיתים לא מודעים לשינויים פיזיולוגיים שקורים להם כמו עלייה בקצב פעימות הלב.

כלומר, הם לא יכולים להשפיע על רגשות או לייצר רגשות.

.3  גירויים יכולים ליצור שינויים פיזיולוגיים שאינם קשורים לרגש. לדוג' כשחם לנו קצב הלב עולה,

אך לא נוצר פחד. .4  יש הרבה יותר רגשות מאשר שינויים פיזיולוגיים בגוף, מה שאומר שתבנית של שינויים פיזיולוגיים

אמורה ליצור כמה רגשות שונים. אם המצב אכן היה ככה, איך האדם היה יודע מה הוא מרגיש?

לכן הם פיתחו תיאוריה אחרת- תיאוריית קאנון בארד של הרגש, לפיה גירוי מייצר בו זמנית פעילות פיזיולוגית וחוויה רגשית במיינד. כלומר, השינוי הפיזיולוגי והיצירת הרגש אינם תלויים אחד בשני, אלא

קורים במקביל.