החושים הכימיים – ריח וטעם

החושים הכימיים – ריח וטעם

שילוב של חושי הריח והטעם מאפשר לנו לחוש בטעמים שונים.

חוש הריח

חוש זה קשור ישירות לפורבריין, וכנראה קשור ליכולות  חברתיות ורגשיות  כמו  מציאת אוכל טוב,  בן  זוג

אינטימי. ריחות שונים מגיעים לחלל האף, לאזור שנקרא אפיתל ריח שמכיל כ10 מיליון נוירונים קולטני

ריח ORN –  תאים קולטנים  שיוזמים את  חוש  הריח. אם מספיק מולקולות  ריח  נקשרות  לנוירונים,

הנוירונים שולחים פולסים (פ"פ) לעצב הריחי. לכל ריח יש נוירון ספציפי ששולח אקסונים לפקעת ההרחה – מבנה מוחי שממוקם מעל חלל האף ומתחת לאונה הפרונטלית. ביחס לכמות הנוירונים ניתן לזהות כמות

עצומה של ריחות. אדם יכול לזהות חומרים מסוימים עפ"י הריכוז שלהם – כמות גדולה או קטנה.

מה בא קודם-הזיכרון או הרגש של ריח?

.1 גישת האובייקט במרכז סוברת כי המידע על זיהוי הריח מתרחש לפני יצירת תגובה רגשית, האם

ריח נעים או לא. זיהוי הריח נעשה ע"י הזיכרון.

.2   גישת הערכים במרכז אומרת שקודם כל יש תגובה רגשית לריח, ועפ"י התגובה אנו מזהים את

הריח.

הסתגלות לריחות קורית כאשר אנו נחשפים לריח לאורך זמן. זיהוי הריח לראשונה הינו חשוב על מנת ליצור

תגובה מתאימה לריח, אולם לאחר מכן אין צורך ברגישות זו. אנשים יכולים לאתר ריחות באמצעות פרומונים– ריחות ביוכימיים שמופרשים ע"י יצורים ממין זהה

שיכולים לשנות את ההתנהגות הפיזיולוגית של היצור. לפרומונים יש השפעה על משיכה מינית.

חוש הטעם לחוש הטעם יש קשר להסתגלות האדם בטבע ושמירה עצמית. בלשון יש אלפי פטמיות (פפיליה) שנראות

לעין. בכל פפילה יש מאות בלוטות טעם – האיברים להעברת הטעם. בכל בלוטת טעם יש קולטני טעם. יש 5 סוגים של קולטני טעם – חמוץ, מלוח, מתוק, מר ומתובל (אוממי.) מחקרים אחרונים מרמזים על קיומו

של סוג שישי – והוא שומניות.

חוש הטעם והריח מקבילים בחשיבותם ליצירת טעמים. גם גורמים קוגנטיביים יכולים להשפיע על תפיסת הטעם ועל הנעימות של החוויה. באמצע האזור האורביטופרונטלי (בתוך האונה הפרונטלית – אחראי על הריח) יש פעילות רבה יותר כאשר הריח והטעם

מקושרים לנעימות.

מודעות

מודעות היא חוויה סובייקטיבית של האדם לעולם החיצוני ולעולם המנטלי שלו. כלומר, לא רק כאשר אנו

ערים יש לנו תודעה, אלא גם בזמן שינה וחלום. אנו לא יכולים לחוות מודעות של אדם אחר. פסיכולוגים מקווים להבין את הפנומנולוגיה, שהיא מסבירה איך אנשים תופסים דברים, או כיצד דברים

נתפסים במודעות. בעיית המיידנים האחרים היא הקושי בתפיסת המודעות של האנשים האחרים. איך דרך ברורה להבין האם האדם השני תופס ומרגיש דברים מהחוויות השונות שהוא חווה. בעיה נוספת שעולה מבעיה זו היא שאין לנו דרך לדעת האם אני והאדם השני חווים את אותן חוויות (אנו לא רואים את אותם צבעים.) אנשים

שופטים את המיינד, הנפש לפי היכולת לחוות דברים ולפי היכולת של האדם לשלוט בעצמו – "אייג'נסי."

אנשים מניחים של'נפש' יש חוויות אשר מובילות את האדם לפעול. בעיית הגוף נפש היא בעיה הבוחנת כיצד הנפש קשורה למוח ולגוף. דקארט טוען כי המוח והנפש הם שני דברים נפרדים אשר מתקשרים אחד עם השני דרך בלוטת האצטרובל. כיום אנו יודעים שזה לא נכון, וכי הנפש היא הפעולות של המוח. אולם דקארט צדק בדבר אחד, והוא הקושי לחבר בין הנפש למוח. נהוג לחשוב  כי כל פעילות מנטלית מתקשרת לפעילות חשמלית של המוח. קיימים מחקרים שמראים כי הפעילות המוחית קורית עוד לפני קיום תהליך מודע אצל האדם (ניסוי עם חיבור וחיסור מהספר.) כלומר, הרגש של

בחירה חופשית/מודעות היא בעצם תוצר של פעילות חשמלית במוח.