נשים– מערכות קצרות טווח: אשלי מדיסון- אפליקציה ישנה לעודד מערכות יחסים קצרות טווח. באחד הראיונות של מייסד החברה, הוא סיפר שהשימוש של גברים ונשים היא זהה באזורים מסוימים, באזורים בהם הנשים הן עצמאיות מבחינה כלכלית, ואין תלות
בגבר. ההנחה של העוסקים בתחום היא שהיחס הוא בהחלט דומה בין גברים ונשים (בהנחה ומדובר במערכת יחסים לא
כפויה)!
חסרונות:
.1 העלאת הסיכוי להדבק במחלות
.2 סיכון לניצול או פגיעה מינית. ישנן נשים שנפגעות בדייט ראשון. .3 מוניטין לא טוב- גם בגלל וודאות הורית. אישה שידוע שיש לה אינטראקציות קצרות טווח, זה מוריד את המוניטין אם תרצה בן זוג ארוך טווח. גם בגלל הסיבה הזו- היות ונשים הן בעלות ערך זוויגי גבוה, הציפייה היא שהן יהיו
בררניות. לכן, אם ניתקל באישה שהיא לא בררנית, כנראה יש לה ערך זוויגי נמוך (לא בהכרח נבדק אך נותן
הסבר)
יתרונות:
.1 השגת משאבים: שימוש במערכות קצרות טווח עוזר לעזור לאסוף משאבים מבן הזוג. יש עדויות רבות לכך, גם על תופעת הזנות. הנשים מקבלות משאבים, אוכל, כסף, ועוד. על פי מחקר שנעשה, לנשים חשוב שגבר ייתן מתנות וישקיע מבחינה כלכלית, כאשר מדובר במערכות יחסים קצרות טווח. גדלי האפקט הם גדולים. יתרון נוסף שקשור להשגת משאבים הוא שמתוך אי הוודאות של הגבר שהוא האב, ניתן להשיג משאבים משני אבות
פוטנציאלים (זה לא נבדק, זו השערה.) בנוסף, ניתן להשיג הגנה- היות והגבר יוצא לצוד/לעבוד ולא תמיד יכול להגיע, מערכות יחסים קצרות יכולות לעזור בכך. הצעה נוספת- שימוש במערכת יחסים קצרות טווח דווקא להעלות סטטוס- אם מדובר בשותף ממעמד גבוה. באופן כללי, אם שואלים נשים למה הן נכנסות למערכות
יחסים קצרות טווח, הם לא יגידו סיפוק מיני, אלא קבלת תמיכה. .2 יתרון גנטי: מערכת יחסים לטווח קצר תעזור לפוריות, במידה והגבר אינה פורה. מעבר לפוריות, קטגוריה אחרת נקראת "היפותזת הבן הסקסי-" הרעיון הוא שהיתרון של הנקבה במערכות יחסים קצרות טווח, במיוחד זכרים
אטרקטיביים, התועלת תגיע לדור הבא. כלומר היתרון הוא לא לנקבה, אלא לבנה. בשנות ה80- טענו שביחד עם האטרקטיביות של הזכר, יש עוד תכונות, למשל חיפוש נקבות מזדמנות. לכן, גם הצאצאים שלו, גם יהיו כאלה ולכן התועלת במערכות יחסים קצרות טווח היא האטרקטיביות של האישה ולא האטרקטיביות של הבן (קירק פטריק.) תאוריה נוספת תחת הכותרת של יתרון גנטי זה היפותזת "שינוי העדפות בביוץ" שהראתה שכאשר
נשים נמצאות בשלבים שונים של הביוץ, העדפות לבני זוג פוטנציאלים משתנות. בזמן הביוץ, התכונות הפוריות, הגנטיות ה"טובות" של בן זוג, הן אטרקטיביות- דומיננטיות, גודל, חוזק. בשלבים אחרים של המחזוריות, תכונות אחרות הן אטרקטיביות. יש לכך תמיכות וגם מחקרים סותרים. לכן, יש יתרון במערכות קצרות טווח, כי הם יתנו בני זוג טובים גנטית. השערה נוספת (שלא נבדקה-) נוגעת במערכת יחסים קצרות טווח כדי לגוון את הגנטיות
של ילדי, ואז יוכלו להתמודד במצבים שונים, ובתנאי סביבה שונים.
.3 מערכת קצרת טווח לתכנון ארוכת טווח: דרך מערכת יחסים קצרת טווח, האישה יכולה להעריך את בן הזוג עבור
מערכת יחסים ארוכת טווח. האישה מעריכה את פוטנציאל בן הזוג. .4 מניפולציית בן הזוג: הרעיון הוא לשמור על מערכת היחסים הנוכחית שלי, אבל אם רוצים לנקום בבן הזוג, ומדובר
בבגידה רגשית, מערכת יחסים קצרת טווח כנראה לא תגרום לבגידות, ולכן זה מגביר מחויבות במערכת הקצרה.
.5 החלפת זוגות- איך לנטוש מערכת יחסים לא טובה?
א. פשוט ללכת- זו אופציה אחת, לפעמים היא טובה ולפעמים לא. ב. היפותזת החלפת בן הזוג- כל היכולות הפסיכולוגיות שלנו לניטור, מה מצב היחסים, ואיך אני עוזב אותה תוך צמצום הנזקים האפשריים. אז ההיפותזה טוענת ש: א. אנו צריכים להעריך את מצב היחסים. ב. להעריך את
האלטרנטיבות. ג. להעריך מה מצב הערנות של בן הזוג הנוכחי. ד. ליזום מערכות יחסים קצרות טווח. ה. אסטרטגיית יציאה שמצמצמת מכאובי פרידה אפשריים. ו. השגנו בן זוג חדש. אסטרטגיה זו קורית ב3- הקשרים
ספציפיים: א. כאשר יש ירידה בערך הזוויגי של בן הזוג (איבד מעמד, בוגד, אבא לא מוצלח, צייד לא מוצלח.) ב.
עלייה בתפיסת הערך הזוויגי של האישה. ג. קיומן של אלטרנטיבות שלא היו כאשר נכנסנו לקשר לראשונה. אך האם בכלל שווה להחליף פרטנר? מה העלויות/ נזקים: בתרבויות מסוימות, לנשים גרושות קשה יותר למצוא את בן זוג. הסטטוס שלהן נמוך. בתרבויות של כבוד המשפחה הוא חשוב, הסכנה היא עוד יותר גבוהה. הנזק
למוניטין יכול להקשות מאוד למצוא בן זוג חדש. בנוסף, גם הילדים נפגעים מכך, יש פחות תמיכה, פגיעות לניצול.
תחת ההקשר הזה, להחליף את בן הזוג, צריך איכשהו להפחית את הנזק (גם לאישה וגם לילדים.) היפותזת הניטור- מדברת על אינטואיציות של ניטור, כלומר של הערכה מה הערך הזוויגי שלי mv( )self ככל שתפיסת הערך הזוויגי העצמי עולה ,)input( האישה תוכל להתחיל לחשוב על אלטרנטיבות. המאפיינים של הגברים האלטרנטיביים זהים למאפיינים של מה שהאישה מחפשת בגברים למערכות יחסים לטווח ארוך- כלומר לא רק גבוה וחזק אלא גם נחמד, אבא טוב, ועוד. במילים אחרות, ככל שהערך הזוויגי שלי עולה, רשימת המאפיינים שצריך בגבר מתאימה לבן זוג לטווח ארוך. בנוסף, ככל שעולה הפער בין הMV- שלי ושל בן הזוג יש יותר חוסר שביעות רצון מהזוגיות. למשל, אם שואלים נשים למה הן לא מרוצות מהפרטנר, עולה הרבה הסיבה
הכלכלית. כמו כן, צריך לבדוק אם הירידה בMV- הוא לטווח קצר או לטווח ארוך. אם מבינים שזה לטווח ארוך, למשל בן הזוג הופך להיות נטל, אז זה משמעותי. צריך גם לבדוק האם בכלל יש אלטרנטיבות, האם אנשים סביבי
מביעים עניין, וכו.' המהלך המרכזי מבחינת הניטור הוא קיומו של פער בתפיסת הערך הזוויגי שלי ושל בני זוג, אי
שביעות רצון מהקשר, ואז בחינת בני זוג פוטנציאלים.





