שני סוגי הירארכיות

.1   היררכיה דומיננטית: נועדו להחליט איך לחלק משאבים

.2   היררכיות יצרניות: נועדו ליצור שיתוף פעולה. למשל מבנה היררכי של צבא, יוצר בסוף שיתוף פעולה כללי,

הצלחה מול האויב. יש מטרה אחת לכולם.

בכל אחת מסוגי ההיררכיות האלו יש דרכים להשיג מעמד גבוה : או דומיננטיות, או יוקרה. דומיננטיות- השגת מעמד גבוה ע"י הפחדה, איומים, אגרסיביות. זו אינטראקציה מבוססת קונפליקט . דרך זו כנראה מורשת מקופי אדם. דרך קונפליקט אפשר לעלות בהיררכיה. יוקרה- בכל קבוצה תרבותית אלו תכונות אחרות, שנתפסות כבעלי ערך, והם יגרמו למעמד גבוה. למשל- ידע, כישרונות, כסף ועוד. כאן, הקבוצה נותנת את המעמד, לא לוקחים אותה. שתי הדרכים הן טובות לעלות במעמד, אך בעזרת יותר, מקבלים יותר אהדה מהקבוצה. הרעיון של יוקרה הוא שהוא מבוסס יכולת ולא מבוסס קונפליקט. בכל מיני שבטים, כדי להימנע מאדם אחד דומיננטי שיחליט על הכל, יש כמה מנהיגים על פי יכולות ספציפיות- מנהיג הצייד, מנהיג הגנה על המחנה ועוד. כחלק מיחסי תן וקח של יוקרה prestige( of )service -המנהיג נותן כישורים ויכולות, הקבוצה נותנת לו מעמד. ביחסים כאלו, יש ציפייה להוגנות המנהיג. הוגנות יכולה להיות מבוססת   על כל מיני דברים. למשל, שוויון-המשאבים   יחולקו בין כל חברי הקבוצה, או מאמץ-  לתת לכל אחד ביחס למאמץ שהשקיע. אם אנחנו משקיעים הרבה, וסיכנו עצמנו, נרצה לראות חלוקת שלל לפי מאמץ. אם אני במעמד נמוך, אני

חלש, אבקש חלוקה שוויונית לכל חברי הקבוצה. יש כאן כבר מתח מובנה בין חברי הקבוצה ששייכים למעמדות השונים. זו דוגמא למתחים שנוצרים בקבוצה. כנראה שיוקרה יש רק אצל בני אדם. במינים שיש השקעה הורית משותפת, אז יש גם עניין של יוקרה אך זה יוקרה של אחד על אחד, בין הזכר לנקבה. אולי גם לזנבנים יש אך הם לא נחקרו מספיק. נקודה

נוספת- בניסויים, קל לצופים להעריך האם משתמשים ביוקרה או בדומיננטיות בכל מיני מצבים שונים.

מה נרצה להבין מתאוריות על סטטוס:

.1   לתאר הקשרים ספציפיים בהם יש בעיות הסתגלות, שמעמד, עזר להתגבר עליהם.

.2   לקבל הסבר על למה יש אנשים שבוחרים לקבל מעמד נמוך יותר. (לבדוק בספר, עמ' )371-373

תאוריות של כניעה (מהספר)

יש גם צד נוסף שדורש חקירה: הבעיות האדפטיביות של להיות ממוקם נמוך בסטטוס. הבדלים מגדריים באסטרטגיות של כניעה: אין הרבה מחקר על כך, יש מחקר אחד שבדק הבדלים מגדריים ביכולות של משא ומתן עם השומר במועדוני לילה- אדם חזק שקובע מי יכנס ומי לא. החוקרים הקליטו אנשים שהגיעו לכניסה. נשים השתמשו בהרבה יותר מחוות של חיזור והתפייסות, כולל חיוך, נגיעה בפנים, הזזת השיער ועוד. 46% מהנשים חייכו, לעומת 18% מהגברים. המחקר מחראה הבדלים בטקטיקות כאשר מדובר במשא

ומתן עם גבר חזק. הטעיה : תחשבו על גבר שמחזיק עבודה שהיא לא מאתגרת את יכולותיו או אישה שיודעת שהיא הרבה יותר

אינטליגנטית מבעלה. לשחק כאילו העבודה/ הבעל הם מתחתיכם יכולה לשים את הנישואים/המשרה בסכנה. הבוס יכול לחשוב שאתה מתנהג במרדנות. הבעל אולי יחפש מישהי אחרת שאיתה ירגיש יותר בנוח ופחות מאוים. הפתרון האדפטיבי המוצע הוא- הטעיה/ הונאה. לא לשחק אותה טיפש או להעמיד פנים שאתה פחות

ממה שאתה אלא להפחית את הביטחון העצמי כדי להקל על משחק בצורה כנועה.

ההיגיון האבולוציוני הוא שבמצבים רבים, זה אדפטיבי להציג עצמך באופן לא מאיים. ע"י משחק כפוף ולא מאיים, אתה נמנע מליצור זעם וממשיך לתפוס תפקיד בתוך הקבוצה. ואז, כאשר יתעורר רגע מתאים, נחפש מעמד

דומיננטי יותר. את נושא זה, צריך לחקור יותר לעומק.

הנפילה של "הפרגים הגבוהים:" מילון אוקספורד האנגלי מגדיר פרג כ- אדם משוכר היטב, פריווילג, מכובד. הפסיכולוג נורמן פיד'ר גילה התגובות לנפילה של פרגים כאלו, ומצא שזה תלוי בכמה גורמים. תגובה נפוצה היא "לחוות הנאה באסונות של אחרים." לקיחת תפקיד כפוף כרוכה בעלויות. מכיוון שידוע שאנשים בעלי מעמד   גובה זוכים לגישה טובה למשאבי מפתח, אנשים אחרים נותרים כפופים עם השאריות. מחקר על התנהגות כפופה ממחיש את האסטרטגיות הפוטנציאליות של הכפופים להם- החוקרים נתנו למשתתפים משוב על כל

שמעמדם גרוע מאשר האדם השני, בתכונה מסוימת. לאחר קבלת המשוב, המשתתפים לא הצליחו טוב באופן מילולי ביחס לאחר ה"מצליח," והיו פחות סיכויים לחפש חברות עם אותו אדם. בנוסף, הם דיווחו כי חשים חרדה ודכדוך לאחר האינטראקציה עם האדם הזה. יחס משפיל כזה עם עוד משתתפים עלולה להוביל לתוצאות של נזק למוניטין. פיד'ר ביקש מנבדקים לקרוא תרחישים של נפילת פרגים. הוא בדק את התגובות של הנבדקים ביפן ובאוסטרליה, באמצעות מדדים כמו "טוב לראות אנשים מצליחים נכשלים מדי פעם" וכו.' הוא גילה תנאים

מסוימים בהם הנבדקים שמחו לראות את הנפילה של הפרגים. ראשית,  כשבולט המעמד הכלכלי הגבוה של

הפרגים, הנבדקים יותר שמחים מהנפילה שלהם. שנית, כאשר נשמע כאילו לא מגיעה להם ההצלחה שלהם.

שלישית, קנאה הייתה הרגש הנפוץ ביותר, במיוחד אם ההצלחה של הפרגים הייתה בתחום שקרוב לנבדקים. רביעית, יפנים הגיבו ביותר העדפה לפרגים הנופלים מאשר אוסטרליים, וזה מציע שיש עניין תרבותי ב"לחוות

הנאה באסונות של אחרים." חמישית, נבדקים עם הערכה עצמית נמוכה דיווחו יותר הנאה מנפילת הפרגים. הממצאים מציעים שאסטרטגיה כנועה מקלה על נפילתם של בעלי מעמד גבוה יותר, וגורמת להתענגות על נפילתם. התענגו שאנשים חשים במצוקה של היריב עשוי לפעול כמנגנון מוטיבציוני לקידום המזל שלהם. מכיוון שאבולוציה, ע"י ברירה, מתרחשת על בסיס יחסי- הצלחה של אחדים היא יחסים לאחרים, אנו מצפים לשתי

אסטרטגיות כלליות להתקדם בסטטוס ובהיררכיות: ראשית, שיפור עצמי, ניסיון להשיג את מה שיש אצל האחר.