שרשרת דיפוזיה

מחקרים על ילדים הראו כי למידה מתצפית יעילה ללמידה בין-תרבותית. בתהליך של שרשרת דיפוזיה, היצור לומד התנהגות באמצעות צפייה ביצור אחר, ולאחר מכן משמש בעצמו מודל לחיקוי ליצור אחר. ניסוי על ילדים בגן בדק את השפעות השרשרת ההמשכית. הילדים למדו להשתמש בכלי מורכב על ידי תצפית במבוגר. לאחר מכן, הם הצליחו להוות מודל לילדים אחרים שלמדו מהם כיצד להשתמש בכלי. מצאו כי

הלמידה יעילה ומדוייקת גם בשרשרת של 10 ילדים, ובהמשך אפילו 20 ילדים. למידה מתצפיות קיימת  בחיי  היומיום,  לדוגמא  בלמידה של ענף ספורט. מחקרים על קבוצות ספורט מקצועיות וחובבניות איששו את ההנחה שתצפיות הן משמעותיות ללמידה מוצלחת. הלומדים בדרך זו

לומדים כאילו הם עברו את התהליך בעצמם. למידה מתצפיות אצל בעלי חיים

גם בעלי חיים לומדים מתצפיות זה מזה. ברצף של מחקרים, קופי מעבדה פיתחו פחד מנחשים (שלא ראו מעולם) לאחר שראו קוף אחר מגיב בפחד. נוצרה שרשרת של למידה מתצפיות. כמעט כל קוף בטבע מפחד

מנחשים, דבר שמאשש את ההנחה כי לקופים יש נטייה לפחד מנחשים, ולכן למדו זאת בקלות. קופים ושימפנזות לומדים להשתמש בכלים על ידי צפייה. באחד מהמחקרים הראשונים, הנסיין השתמש בכלי כדי למשוך אליו מאכלים. השימפנזות שראו זאת, ניסו גם להשתמש בכלי כדי להשיג את האוכל, אך

לא בצורה זהה. קבוצת בקרה שלא ראתה נסיין משתמש בכלי, לא ידעו כיצד להשתמש בכלי בצורה יעילה. בניסוי המשך, הראו לקבוצת שימפנזות אחת שימוש יעיל של הכלי, ולקבוצה שנייה דרך שימוש שאינה יעילה. השימפנזות משתי הקבוצות התנהגו בצורה זהה ולא השתמשו בכלי בצורה יעילה. כלומר, הם לא למדו בדיוק את התנהגות הנסיין. בהשוואה לניסוי עם הילדים, השימפנזות למדו שהכלי הוא דרך כללית

להשגת אוכל, לעומתם הילדים למדו שניתן להשתמש בכלי בצורה מסוימת בלבד, זהה לפעולת המודל. הניסויים שתוארו עסקו בשימפנזות שגדלו באופן טבעי. לעומת זאת, שימפנזות שגדלו עם בני אדם למדו לחקות התנהגות מדויקת. החוקר תומאסלו הגדיר 'השערת תרבות,' לפיה, גידול בתרבות אנושית משפיעה

על יכולות קוגנטיביות של השימפנזות. ישנה ביקורת על שיטת המחקר של תומאסלו. נערך מחקר על קופי קאפוצ'ין שגודלו אצל אימותיהם, או קופים שגודלו אצל משפחות בישראל לשם סיוע

לנכים. הקופים היו צריכים להשתמש במברגה על מנת לפתוח קופסא שבתוכה אוכל. נסיינים היוו מודל, חלקם ניסו לפתוח את הקופסא על ידי משיכה של המכסה, וחלקם יצרו חור במרכז המכסה. הקופים שגודלו אצל אימותיהם, ואלו שגודלו אצל בני אדם הראו למידה על ידי תצפית, אך אלו שגודלו אצל בני אדם ביצעו באופן מדויק את ההתנהגות של המודל, והאחרים לא. גורמים לכך יכולים להיות שלקופים שחיו עם אנשים

הייתה היכרות עם כלים, רגישות יתר להתנהגות אנושית ועוד.

• אלמנטים עצביים

למידה מתצפית כוללת תהליכים במוח. נוירוני מראה הם סוג של תא שנמצא במוחות של בעלי חיים מסוימים, כולל בני אדם. נוירוני מראה פעילים כשיצור מבצע פעולה, וגם כאשר יצור רואה יצור אחר מבצע פעולה. בדרך כלל היצור ילמד מיצור ממין זהה, אך יש מחקרים שהראו שנוירוני מראה של קופים פעילים

בעת ביצוע פעולה של בנאדם. לנוירוני  מראה יש תפקיד  חיוני ללמידה  באמצעות תצפית. נוירוני מראה נמצאים  באונות  הפרונטלית

והפרייטאלית. הנוירונים הללו פעילים גם בעת ציפייה לקראת ביצוע פעולה של יצור נצפה.

בנוסף, חלקים במוח שפעילים בעת ביצוע של פעולה מסוימת, יכולים להיות פעילים בעת צפייה באותה פעולה של אדם אחר. נתנו לנחקרים לבצע ריקוד מסוים, ולאחר כמה ימים הנחקרים צפו באדם אחר מבצע את הריקוד. הדמיית FMRI הראתה שהחלקים הפעילים במוח הם זהים. לעומת זאת, כשצפו בריקודים

שלא הכירו, החלקים הללו של המוח לא היו פעילים. למידה מתצפיות לביצוע פעולה מוטורית מתרחשת בקורטקס המוטורי. למידה באמצעות צפייה יכולה

למנוע טעויות מסוכנות. למידה אימפליסיבית -מרומזת

למידה אימפלסיבית היא למידה שמתבצעת באופן עצמאי מהמודעות של היצור. היצור אינו מודע

לתהליכים הלימודיים או לתוצרים של הידע הנרכש. סוג פשוט של למידה הוא הרגל, כאשר היצור לומד בתחילה בצורה מפורשת (למידה אקספלסיבית,) ובהמשך הפעולה נעשית לו להרגל ומבצע  אותה  באופן  אוטומטי.  לדוגמא, למידת נהיגה  היא  מפורשת ומודעת

בתחילה, אך נעשית לרגילה ובלתי מודעת.

דוגמאות לרכישה מרומזת הן למידת שפה ולמידה של מוסכמות חברתיות. מחקרים במעבדות הראו כי נחקרים מצליחים ללמוד חוקים אקראיים (שאינם מכירים לפני,) ולתקן את

הטעויות, אך אינם יודעים להסביר את מהות החוקים. ישנם הבדלים בין למידה מפורשת ללמידה מרומזת. הבדל אחד הוא בשינויים בין בני אדם. למידה מרומזת מתרחשת באופן דומה אצל רוב בני האדם, אך כאשר יתבקשו לפעול על ידי למידה מפורשת יעשו זאת

בדרכים מגוונות. הבדל נוסף הוא שיכולות למידה מרומזת נשארות זהות לאורך כל משך החיים. לעומת זאת, יכולת של

למידה מפורשת דועכת עם הזמן. הפרעות ומחלות שמשפיעות על למידה מפורשת אינן משפיעות על למידה מרומזת. לדוגמא, חולים במחלת אלצהיימר  אינם זוכרים דברים שלמדו בלמידה מפורשת, אך הידע שרכשו על ידי למידה מרומזת נשאר

אצלם.

הפרעת דיסלקציה פועלת באופן הופכי. הפרעה בלמידה מרומזת קשורה בדיסלקציה.