|
סוגים שונים של 'מודעות.' |
.1 |
|
| מבחנים וממצאים עיקריים | .2 | |
| מנגנונים | .3 |
איפה אין מודעות? אבנים, שולחנות מחשבים וכו.'
דקארט- הדבר היחידי שהוא בטוח שהוא קיים כי לו יש מודעות. להטיל ספק בהכול חוץ מהתודעה
שלנו.
סוגים שונים של מודעות :
.1 Consciousness –Creature האם ליצור מסוים יש מודעות או לא? לרוב נסכים שיש להם מודעות אבל לא מודעות לעצמם. כשמדובר בכלב, חתול נסכים שיש מודעות. אבל בג'וק ווירוס וביצית מופרית תהיה לנו יותר מחלוקת. עולה השאלה איך עובדים המנגנונים הביולוגיים, מה יש אצלנו שאין
אצלם.
.2 Consciousness –State לקחת יצור שיש לו מודעות ולשאול מתי הוא מודע. האם האדם
מודע במצבים שונים:
א. שינה, הרדמה, סמים. ב. קומה– מצב שבו המטופל עם עיניים עצומות גם בנוכחות גירוי כשלהו, אין תנועות, ואין שום ראייה
לקשר פסיכולוגי בין המטופל לבין העולם סביבו. האם יש לו תודעה או שלא?
ג. צמח state( vegetative -)persistent עיניי המטופל פקוחות, יש סוג של אינטראקציה עם העולם,
אבל עדיין אין שום עדות לקשר עם העולם סביבו.
ד. מצב מודעות מינימלית state( conscious -)minimally כאשר המטופל מפגין איזשהו סוג של
התנהגות שמראה על קשר עם העולם.
גרף במצגת- מתאר מצבים שונים של מודעות, וסריקות מוח של פעילות מוחית במצבים שונים.
אז איך בוחנים מודעות אצל פגועי מודעות קשים? דוגמה מדהימה: 54 מטופלים עם פגיעה מוחית קשה- 23 המצב צמח, 31 במודעות מינימלית. המטופלים התבקשו
לבצע מטלת דמיון מרחבי ומוטורית ומסתכלים על הפעילות המוחית בזמן שהם עושים את זה.
במטלת הדמיון המוטורי:
לדמיין את עצמם עומדים במגרש טניס ומתמסרים עם מדריך טניס.
במטלת הדמיון המרחבי:
התבקשו לדמיין את עצמם הולכים ברחובות של עיר מוכרת או ברחבי הבית שלהם ולדמיין גם את
כל הפריטים שהם יראו שם.
מפעילים אזורים מוחיים שונים.
בכדי לתקשר הורו לנבדקים להשתמש בטסקים השונים לענות על שאלות.
סוג מסוים של מטלה (דמיון מרחבי או מוטורי) עבור כל אחת מהתשובות (כן /לא)
דוגמא :שאלה" :האם קוראים לאבא שלך אלכסנדר"? דמיין טניס עבור "כן" ,דמיין עיר עבור "לא"
קיבלו פעילות מוחית שהצביעה על תשובות נכונות.
מכל החולים שהם בחנו אחד ענה על 6-7 שאלות כמו שצריך. קוגניטיבית האדם לא כל כך נמצא
איתנו אך יש לו מודעות גבוהה.
.3 Awareness –Conscious תפיסתי, חוויתי, אינטרוספקטיבי. האבן בסיס של הכול. החוויה המודעת הסובייקטיבית של איך דברים נראים, מרגישים. אני חווה את העץ שנמצא פה. אנחנו אף פעם לא מודעים לתהליך, איך החוויה נוצרת, למה משטח מסוים מרגיש כמו שהוא מרגיש – אלא רק
לתוכן.
נזכיר מהשיעור של סלב ואיילת:
עולם מאוד עשיר ורק חלק קטן ממנו נחווה
חלק נשאר לגמרי בחוץ ,לא מגיע אלינו
חלק נכנס אבל כמעט לא מעובד (איך קוראים לזה )?
חלק נכנס ,מעובד ,אבל לא מגיע לתודה (ולזה)?
וחלק נכנס ,מעובד ,ומגיע
מה מנסים להבין ?
איך המוח מייצר מודעות ,שהוא תנאי הכרחי (אך לא מספיק – לכל שאר הסוגים.) מה התהליכים שהמוח עושה שמייצרים אצלנו מודעות? (ה3 התהליכים הראשונים מדברים פחות או יותר על אותו
הדבר.)
Global Workspace Theory (Baars) ·
Fame in the Brain (Dennett) • Global Neuronal Workspace (Dehaene) • Information Integration Theory (Tononi) •
Local Ignition (Malach) •
תמונה מהתיאוריה של סטניסלס דיהאן- תיאוריית גלובל וורקספייס.
WS GLOBAL – כשמשהו נהיה מודע – הוא נהיה נגיש להרבה מערכות אצלנו בראש. בשביל לפעול על אובייקט מסוים, חייב שהוא יהיה במודע (אי אפשר לחשוב על פריצת מכונית אם זה רק חולף על פנינו בתת מודע, צריך שזה ממש יהיה לנו במודעות.) מה שמודעות עושה הופכת את
מה שקורה כשמשהו נהיה מודע זה שהוא נהיה נגיש
המחשבה/האובייקט ליותר 'מפורסם' במוח.
להרבה מערכות אצלנו בראש.
בטבלה השורות אומרות- כמה חזק הגירוי בעולם? בטורים- כמה תשומת לב אני שם לדברים האלה? (כשקונים מחשב שמים לב למחשבים שיש
לכולם.)
הציורים של המוח מתארים כמה גדולה הפעילות המוחית- הנקודות מתארות את חוזק הגירוי
והחיצים את תשומת הלב שלנו אליהם, הקשב ששמנו עליהם.
עבור – WS global יש טבלה במצגת שמפשטת את התאוריה לרמה הדרושה בקורס. גירוי יהיה מודע רק כאשר נתפס אות מספיק חזק (אות = עד כמה טוב אני תופס את הגירוי – אות חלש למשל הוא אם הגירוי עמום מאוד, לעומת אות חזק שיכול להיות גירוי בעל קונטרסט גבוה) וגם כאשר אנחנו מפנים קשב לגירוי. תחשבי על הקשב כמעין זכוכית מגדלת בסיפור הזה, הוא לוקח את האות
שמפיק הגירוי (את ההפעלה באזורים החישתיים – למשל הפעלת הקורטקס הראייתי) ומגביר אותו כך שההפעלה תוכל להתפשט למקומות נוספים במוח – כאשר הגירוי "נגיש" להרבה אזורים, נוכל להגיד שהגירוי מפורסם במוח כיוון שהרבה אזורים שונים, בעזרת קשב שהגביר את האות של
הגירוי, יכולים להשתמש במידע הזה.
Local ignition
ההיפך מהגלובל וורק ספייס- לא צריך שכל המוח ידלקו כדי שאני אהיה מודע, מה שמספיק שאני
אראה משהו, ואזורי הראייה ידלקו אז אני מודע.
– הפעלה מהירה מאוד, מוקדמת מאוד – של אזורי ראייה מוקדמים, מספיקה למודעות.
– כל הפעילות GW בשאר חלקי המוח אינה קשורה למודעות אלא לדברים אחרים (כמו, דיווח.) הרעיון הוא שהפעילות בשאר המוח היא תוצר של עיבוד מידע שלא קשור
לתופעת המודעות עצמה.
Information integration
כדי לעשות אינטגרציה של אינפורמציה צריך להיות מודעים לגירוי. כדי להבין שהתמונה שמסתכלים עליה היא ככה וככה צריך להיות מודעים אליה ואז מגיעים למסקנות. (מסך מקלדת ועכבר, לעומת
מסך עציץ ועכבר.)
– אינטגרציה היא משתנה רציף ובר כימות. – כמה שיותר אינטגרציה יותר מודעות. (אינטרנט גם עושה קצת אינטגרציה, אפשר לומר שיש לו
מעט מודעות.) בצורה כזו ניתן לכמת מודעות.
אינטגרציה של אינפורמציה היא תודעה. כדי שנוכל לעשות אינטגרציה של אינפורמציה – צריך
שנהיה מודעים אליה. אם לא היינו מודעים לחלקים של הגירויים – לא היינו יכולים להסיק מסקנות.
יותר מזה, חלק אומרים: אינטגרציה=תודעה.
עבור – integraion information הכוונה היא לא לכמות הגירויים בסביבה אלא לכמות המידע שהמערכת יכולה לקלוט ולחבר ביחד. ככל שהמערכת יכולה לשלב את המידע מיותר מקורות, כך היא תהיה מודעת יותר. כלומר, אם יש 100 גירויים שונים מולי (אולי יותר נכון להתייחס ל100 מקורות מידע בעוד שכל גירוי יכול לספק מידע שונה – למשל מרחבי, ויזואלי, ניסיון עבר עם הגירוי וכו,)' ככל שאני אצליח לעשות אינטגרציה לכמות גדולה יותר של מידע, כך אני אחשב לבעל מודעות
רחבה יותר.
