.1 חווית הרגש .2 הרצאת אורח- פרופ' הלל אביעזר- תפיסת רגש
.1 למי עוד יש רגשות?
חתולים? נמלים? רובוטים? שאלה זו דומה לשאלה מהשיעור הקודם, וזה תלוי במה אנו חושבים. ומה שאנו חושבים לא מומצא משום מקום, יש שם היגיון. 2 השאלות קשורות כי בבסיס הרגש יש משהו שאנו חווים באופן מודע ואם נחשוב שלחיה אין תודעה אז גם נחשוב שאין לה רגשות. איפה שיש תודעה
ברור שיש רגש ולהיפך.
מה זה רגש ?
- תגובות (בעלי בסיס ביולוגי) לאירועים שאנו תופסים כרלוונטיים לנו באופן אישי. עולה
שאלה- אירועים שאינם רלוונטיים לנו לא נגיב אליהם באופן רגשי? למה אנו בוכים בסרטים
לדוגמה וזה בכלל לא רלוונטי לנו לחיים?
- ההגדרה הזו היא טובה באופן מוגבל. מה שכן אנו מפתחים יותר אמוציות בדברים
שרלוונטיים לנו.
- מעוצבות חלקית ע"י למידה- יש הבנייה של החוויה והיא לא הכרחית, אנו מגיבים כפי שאנו
רואים אחרים מגיבים. בנוסף אפשר לשלוט ברגש ע"י למידה.
- הרגש לעיתים קרובות מערבים
-שינויים בחוויה סובייקטיבית. אפשר להיות רעבים גם בלי להרגיש לפעמים.
-מערבים גם הבעה -פיזיולוגיה פריפראלית- לחץ דם, דופק וכו'
3 עמדות לגבי המרחב הרגשי :
.1 עמדת רגשות דיסקרטיים
o יש X רגשות בסיס- סט מסוים של רגשות בסיס. (דרווין, אקמן- נציגים בולטים של גישה זו.)
עצב, שמחה, גועל וכן הלאה. 4 או 5 רגשות בסיסיים והרוב מסכימים עליהם.
o לכל אחד מהרגשות יש מאפיינים משלו הן בחוויה והן בתפיסה. אחד בא עם חיוך השני בא
עם הגדלת עיניים. אחד בא עם מחשבות מסוימות והשני עם אחרות.
o בד"כ מלווה בעמדה אוניברסיטליסטית- זה לא רק נכון לגבינו אלא לגבי כולם כל הזמן. גם
בישראל, גם באירופה וכו.'
מה שאנחנו מגיעים אתו מהבית.
.2 עמדת רגשות ממדיים
מה שיש לנו משותף עם כולם זה ממדים שקובעים את הרגש, אזורי הרגש. ג'יימס ראסל– טען שישנם 2 ממדים רלוונטיים: טוב ורע. השני זה ממד של עוררות. מייצרים טבלה שיש בה אזורים שונים ושם יש תתי סוגים של רגשות, המרחק ביניהם מראה על קרבה אבל הם לא
אותו דבר לגמרי. טבלה שיש גם בסיכום של הספר וגם במצגת.
הבסיס לרגשות של כולנו זה לא 4/5 רגשות בסיסיים אלא 2 ממדים שהם קובעים את הרגשות.
(יש אומרים שהשוני בין תרבויות בחוויית רגש קשור לשפה.)
.3 עמדות קונסטרוקטיביות
אם לוקחים את הממדים של ראסל ועושים עליהם אינטרפרטציה עוזרת להגדיר את מה שאני חווה.
התחושה נחווית גם בגלל איך שאני מתייג אותה ולא רק בגלל התגובות הפיזיולוגיות.
דרווין חובב תאוריה זו. פול אקמן קידם את גישה זו.
מודלים של רגש (תרשימים במצגת)
אם שמים לנו דוב מול העיניים – תלוי מה המצב, יש סיכוי שנפחד.
מודל השכל הישר :
אני רואה תמונה של דוב מפחיד, אני מפחד מיד, הפחד גורם לעלייה בדופק ובנשימה, ואני יודע
להגיד שאני מפחד. תאוריה אינטואיטיבית.
המודל: גירוי- גורם לרגש- גורם לתגובות פיזיולוגיות- אני יודע להגיד שחוויתי רגש.
המודל של ג'יימס לאג :
וויליאם ג'יימס פעל בים המאה ה19 ל.20 הניסוי המחשבתי שלו- אם אנו מדמיינים רגש חזק ואנו מזקקים את הסימפטומים הגופניים, נגלה שלא קיים רגש אנושי שמנותק מהגוף. לא יתכן שאחרי
הגירוי בא רגש, ורק אז תגובות גופניות.
ג'יימס לאג הגה מודל אחר, הפוך- אין פחד בלי המרכיבים הפיזיולוגיים שלו, המרכיבים הגופניים
יוצרים את הרגש.
המודל: גירוי- תגובה גופנית- יוצרת את הרגש- אני יודע להגיד שאני חווה רגש.
אם כך, למה כשאני נגיד בחדר כושר עם דופק גבוה, למה אני לא מרגיש מפוחד לדוגמה?
האם זה מודל סביר מבחינת זמן?
המודל
הפעילות המוחית מייצרת גם תגובה גופנית וגם חוויה רגשית בנפרד. המוח גורם לשניהם אך
הם לא גורמים אחד לשני. שניהם קורלטים לפעילות מוחית.
המודל: גירוי- תגובה רגשית וגם תגובה גופנית- חווית רגש.
מודל של גאקטר וזינר
כשיש מצב פזיולוגי שאנו לא יודעים להגדיר אותו, תלוי איך נפרש אותו. אנחנו מפרשים עוררות
פיזיולוגית וזה לא קשר ישיר של עוררות פיזיולוגית ואז ישר רגש.
כשיש דוב, יש תגובה פיזיולוגית, ואז זה תלוי בפרשנות. אם הדופק שלי עולה כי אני בחדר כושר,
או כי ראיתי דוב ואני צריך לברוח.
מודל שמכניס עוד גורם- פרשנות, שתלויה בקונטקסט. ניסוי שנעשה עם המודל הזה- הגשר שמעל קניון קאפילנו. אנשים חוצים אותו ואז כשהם מגיעים לסופו מחכה להם נסיין. הנסיין מבקש מהם למלא שאלון, ובסוף השאלון נותנים פרטים ומזמינים את האנשים להתקשר למעבדה כדי לקבל עוד אינפורמציה על הניסוי. המשתנה- האם הגשר
מפחיד או לא מפחיד, והאם המרואיין הוא זכר או נקבה. בסוף הגשר, יש כאלו שיפרשו את העוררות שנגרמה להם בעקבות חציית הגשר כנגיד משיכה
למישהו, ולא כפחד.
תוצאות בגרף במצגת: אם הגשר בטוח, התקשרות לנסיין היא פחות או יותר אותו הדבר. אך אם
הגשר מפחיד, אני אתקשר לנסיין הרבה יותר מאשר אם הגשר בטוח.
