רצונות- מה שהמוח רוצה

רצונות– מה שהמוח רוצה רצונות פסיכולוגיים יכולים להיות חזקים כמו רצונות ביולוגיים- אנו רוצים לקיים יחסים אבל אנחנו רוצים

גם כבוד, הקשבה, ביטחון וכו.' ישנם 2 הבדלים משמעותיים ביניהם:

• השפעה פסיכולוגית היא מיוחדת יותר אצל בני אדם. אנשים מוסיפים משמעות עמוקה לצרכים

הביולוגיים, כמו לשבת עם המשפחה לסעודה חשוב כמו אקט האכילה.

• אין הגבלה על כמות הדחפים הפסיכולוגיים, לעומת דחפים ביולוגיים כמו מין ורעב שיש גבול

בסוגים.

בין הדחפים הפסיכולוגיים ניתן להבחין ב3- מאפיינים נגדיים:

.1 פנימי למול חיצוני– דחף פנימי MOTIVATION INTRINSIC הוא דחף לפעולות שהן בעצמן מתגמלות. לדוג'

לאכול צ'יפס כי זה טעים. דחף חיצוני MOTIVATION EXTRINSIC הוא דחף לפעולות שמובילות לתגמול. לדו' לצחצח שיניים כדי למנוע מחלות או לעבוד כדי לקבל כסף. דחפים חיצוניים הם ייחודיים לבני אדם, והם גם יכולים לדחות את המטרה (התוצאה הרצויה.) היכולת לדחות תגמול היא דרך טובה יותר לנבא

ציונים של ילד מאשר ציון האייקיו שלו. לעומת זאת בדחפים פנימיים, אנשים עובדים יותר קשה ונהנים יותר. אולם, לרוב תגמול נוסף כמו

כסף הוא מה שפוגע בהנאה (כמו אנשים שעושים מה שהם אוהבים, אבל עם הזמן נמאס להם מזה.) איום בעונש יכול ליצור דחף פנימי. האיום גורם להרגשה שהפעילות 'שווה את זה' ונחשקת. איומים

 

ותגמולים יכולים להפוך דחף פנימי לדחף חיצוני לדוג' להישאר בעבודה שפעם אהבת אבל עכשיו

לא בגלל הכסף.

.2 מודע למול לא מודע–

דחפים  מודעים  הם  דחפים  שאנשים  מודעים  אליהם  ויותר  קל  להם  לבטא  אותם.

דחפים לא מודעים הם דחפים אליהם אנשים לא מודעים אליהם ולכן יהיה להם קשה לבטח אותם.

הצורך בהצלחה הוא הדחף לפתור בעיות 'כדאיות.' ישנן דרכים שונות למדוד צורך זה לדוג'

באמצעות סיפור סיפורים על תמונות נתונות ובחינתם. אולם הממצאים לא מהימנים לחלוטין, אך הם יכולים לנבא התנהגות עתידית של האדם במצבים מסוימים. מה קובע את המודעות של האדם לדחפים שלו? רמת הקושי או הקלות של ביצוע הפעולה קובעת לאיזה דחף האדם יהיה מודע. כאשר הפעולות קלות, נהיה יותר מודעים לדחפים כלליים. וכאשר הפעולות קשות, נהיה מודעים לדחפים

מפורטים יותר. אנשים לרוב נהיים מודעים לדחפים מפורטים יותר כאשר הם נתקלים בבעיות.

.3 גישה/התקרבות למול הימנעות–

 

הוא הדחף לחוות תוצאות חיוביות. הוא הדחף  להימנע  מחוויה  של  תוצאות

APPROACH    MOTIVATION AVOIDANCE MOTIVATION

דחף גישתי דחף הימנעותי

שליליות.

 

כאב והנאה הם שני צדדים של אותו מטבע, אולם הם לא מבטלים אחד את השני, הימצאות האחד

אינה  היעדר  של  השני.  מחקרים  מציעים שהדחף ההימנעותי יותר חזק מהדחף הגישתי. סלידה מהפסד AVERSION LOSS היא הנטייה להחשיב יותר הימנעות מהפסדים מאשר השגת

רווח     באותה     כמות.     לאנשים     אכפת    יותר    להפסיד    מה    שיש    להם. למרות שלמדנו שדחף הימנעותי חזק יותק מדחף גישתי, דחפים אלו הינם סובייקטיבים בין אדם

לאדם- כל אחד מונע ע"י דחף אחד. הדבר היחיד שכמעט כל בן אדם רוצה להימנע ממנו הוא המוות,

מה שמוביל לתיאוריית ניהול החרדה המתייחסת לאופן שבו אנשים מגיבים לידע על המוות שלהם. התיאורייה מציעה שאחת הדרכים להתמודדות עם החרדה הקיומית שלהם היא ע"י פיתוח של נקודת מבט תרבותית. נקודה זו היא סט של ערכים בנוגע למה הוא טוב ומה הוא נכון. ערכים אלו מעניקים לחיי האדם משמעות כמו להשאיר מורשת אחריך או להביא ילדים לעולם- באמצעים אלו היא מעניקה לאדם אלמותיות סמלית או ממשית (חיים בעולם הבא.) נקודת המבט מעניקה

לאנשים מגן מפני הפחד הקיומי, והם נוטים לחזקה כשמציגים להם מוות, אפילו באופן לא מודע.

לרוב בעלי החיים יש דרכי

 

באמצעות קריאות אזהרה ייחודיות לנמרים, נחשים ונשרים. כל קריאה מסמנת להם דרך פעולה תואמת.

שפה היא מערכת לתקשורת עם אחרים, שעושה  שימוש  באותות מחוברים על  ידי  דקדוק, ושיש להן

משמעות.

דקדוק– אוסף חוקים שמגדירים כיצד מרכיבי השפה יכולים להתחבר על מנת ליצור הודעות משמעותיות. שפה מאפשרת ליצורים להעביר מידע, ליצור קשרים וקהילה. מאפיינים המבדילים שפה אנושית משפה של

בעלי חיים:

.1  מורכבות השפה האנושית. רוב בני האדם יכולים לבטא מגוון רחב של רעיונות, תפיסות.

.2 שימוש במילים לרעיונות מופשטים או דמיוניים.

.3  שימוש בשפה לשיום ושיוך לקטגוריות בעת חשיבה. בני האדם מתקשרים אודות הפעולות והכוונות,

ואילו בעלי חיים פשוט מתנהגים בצורה מסוימת, בלי לומר זאת.