אחסון חושי

 

אחסון חושי זה אחסון שמאחסן מידע חושי למשך כמה שניות. במחקר שנעשה הראו הבזק של 12 אותיות בשורות לנחקרים. לאחר ההבזק הנחקרים שמעו צליל, ולפי הצליל היו צריכים לומר את האותיות באחת מהשורות. הנחקרים הצליחו לעשות קידוד לכל האותיות – ולהגיד אילו אותיות יש באותה שורה, אך לא הצליחו לעשות זאת אם עבר מעט זמן. המסקנה היא שקיים זיכרון חושי, אך לזמן קצר. ישנם כמה סוגי

אחסון חושי בגלל שיש לנו חושים שונים. זיכרון אייקוני זה זיכרון לטווח קצר של מידע ויזואלי. זיכרון הדי (אקו) זה זיכרון לטווח קצר של חוש

השמיעה. אם אנו רוצים לזכור זכרונות שקשורים לחושים אלו איך אנו עושים זאת? באמצעות תשומת לב וזיכרון

לטווח קצר.

• אחסון קצר טווח:

זיכרון לטווח קצר מאחסן מידע לא סנסורי למשך כמה שניות עד דקה. כמו' זכירה של מס' טלפון, ת"ז וכו.' כדי לזכור את המידע למשך יותר מכמה שניות אנו עושים חזרות, כלומר חוזרים על המידע. באמצעות החזרות אנו מכניסים את המידע שוב ושוב לזיכרון לטווח קצר מחדש. אפקט המיקום הסדרתי, הוא

הנטייה לזכור  דברים  בסדרה,  כאשר  אנו  זוכרים  הכי  טוב  את  הדברים  שבסוף  ובהתחלה.  זכירת

האובייקטים הראשונים בסדרה נקרא אפקט הראשוניות – זה קורה בגלל שאנו חוזרים עליהם יותר ולכן הסיכוי שלהם להיכנס לזיכרון לטווח הארוך יותר גדולים. אפקט ההתרחשות האחרונה הוא הסיכוי הגדול של המילים האחרונות בסדרה להיזכר ולהיכנס לזיכרון ארוך טווח. מחקרים הראו כי אם נשית את תשומת

ליבנו למשהו אחר, אפקט ההתרחשות האחרונה יתבטל, לעומת אפקט הראשוניות שלא יתבטל.

אולם, שני אפקטים אילו יכולים להימצא בשימוש של זיכרון לטווח ארוך. זיכרון לטווח קצר מוגבל במשך הזמן שבו הזיכרון יכול להישמר וגם בכמות המידע. מהפרק הראשון אנו

 

קצר אפשר להשתמש

דברים במקביל. אולם בזיכרון לטווח

זוכרים כי לאדם יש יכולת לזכור 7

 

בצ'אנקים/נתחים שזה זיכרון של יותר מ7- דברים באמצעות חלוקה לנתחים (קטגוריות.) זכרון עבודה מתייחס לאיחסון קצר טווח שעובדים כדי שהוא יישמר. הוא כולל 2 תתי מחלקות שמאחסנים ומתמרנים מידע – מצגת ויזואלית, ולולאה פונולוגית (שמיעה ודיבור.) מה שמחבר ביניהם הוא החוצץ

האפיזודי שמקבל את המידע משניהם ושולח למנהל המרכזי.

המנהל המרכזי קורה באונה הפרונטלית. ישנן טענות כי אימון של זיכרון עבודה עוזר לשמירת הזכרונות, אולם לא יודעים האם זה תורם גם

לתפקודים קוגניטיביים אחרים.

• אחסון ארוך טווח:

 

זיכרון לטווח ארוך זה אחסון מידע לשעות, ימים ואפילו שנים – אין לו גבול. אנשים זוכרים דברים שהם לא

חשבו עליהם במשך שנים. שכחה אנטרוגרדית היא חוסר היכולת להפוך מידע חדש מזיכרון קצר טווח

לזיכרון ארוך טווח. שכחה רטרוגרדית היא חוסר יכולת לשחזר מידע שקרה לפני תאריך מסוים (ניתוח,

תאונה.)

הזיכרון לטווח ארוך ממוקם באזורים שונים בקורטקס, אבל ההיפוקמפוס קשור לאחסון המידע במוח – מקשר בין החלקים השונים ויוצר מהם זיכרון יחיד. ככל שהזיכרון יותר ישן או פחות מפורט, כך התפקיד של ההיפוקמפוס בשליפתו פוחת. הרעיון כי להיפוקמפוס תפקיד פחות חשוב בשמירת זיכרונות נשען על רעיון ההתבססות שהוא התהליך לפיו זכרונות מתבססים/מתייצבים במוח. זמן קצר אחרי הקידוד זכרונות נמצאים בשלב עדין בו הם יכולים להיות מושמדים מהר. ברגע שהם התבססו קשה יותר להפריע להם. לדוג'

כאשר אדם לא יכול לזכור מה קרה רגעים ספורים אחרי התאונה היתה פגיעה בהתבססות של הזכרונות.

התבססות מתרחשת בשינה.

בשנים האחרונות חוקרים טוענים כי התבססות של זיכרון מתרחשת כל פעם שאנו נזכרים בפרט מחדש, תהליך זה נקרא התבססות מחדש. ישנם גם מחקרים שמראים כי ניתן להשתמש בהתבססות מחדש כדי

להפריע בזכירה של זכרונות שקשורים לטראומה. המידע והזכרונות מאוחסנים בסינפסות. מחקרים על היצור אפלזיה רומזים כי זיכרון לטווח ארוך קשור ליצירה של סינפסות חדשות. פוטנציאל ארוך טווח LTP הוא תהליך שבו תקשורת חוזרת בין הסינפסות

שבניורונים מחזקת את הקשר ביניהן ומקלה על העברה של קשר עתידי.

מאפיינים של פוטנציאל ארוך טווח שעוזרים לאחסון של זכרון לטווח ארוך:

• זה קורה בכמה נתיבים בהיפוקמפוס
• זה יכול לקרות בתהליך מהיר
• זה יכול להימשך בזמן ממושך.

סמים שחוסמים LTP יכולים לגרום לנו להפוך להיות כמו חולה HM (החולה שנפגע לו הזיכרון מהסרת

ההיפוקמפוס)