הישרדות ובעיותיה

 

דיברנו על שני מושגים עיקריים באבולוציה: הישרדות והזדווגות. היום, נדבר על מושג ההישרדות.

 

הכוחות העוינים של הטבע

זהו מושג שדארווין הגדיר. הישרדות זה מושג מורכב. היא טומנת מגוון אתגרים: מציאת מזון והימנעות מהרעלה, מציאת

סביבת מגורים נטולת סכנות, התמודדות עם טורפים והתמודדות עם איומים מבני מיננו.

 

התמודדות עם מזון: איך מזהים מזון בעל ערך? ואחרי שזיהיתי, איך אני משיגה אותו? אחרי שהשגתי, איך אני צורכת

אותו ושומרת אותו? השערות בתחום המזון:

.1    דילמת "אוכלי כל-" גם אנחנו וגם מכרסמים מתמודדים עם נאופיליה- הנטייה לטעום דברים חדשים ולגוון את

התפריט. כשזה קורה, יש סכנה לטעום בטעות אוכל רעיל. נויפוביה- פחד מדברים חדשים.

.2   השערת ההימנעות ממחלות- פול רוזין מתעמק ברגש הגועל. רוזין טוען כי גועל התפתח בהתאמה להימנעות

ממחלות, מזיהומים. מתוך ההשערה הזו נולדות שלוש תחזיות:

א. אם גועל נועד להרחיק אותנו ממחלות, הוא  מתעורר בעקבות חומרים הנושאים מחלות.

ב. גועל הוא אוניברסלי. *בנוסף לכך, יש לנו גם תפיסה של הדבקה- למשל אם הג'ק נגע בכוס, הכוס היא מגעילה. ניסוי של פול רוזין- נתנו לשתי קבוצות כוס, ולאחת אמרו שהיא נגעה בצואה ושטפו אותה מלא פעמים. כמובן שאף אחד לא נגע בכוס. זה מוביל

לתחזית שלישית.

ג. אם אני באמת מרגישה גועל, יכול להיות שמערכת החיסון כבר תיכנס לפעולה (השערה זו לא מאוד חזקה עדיין) ד. האם לאנשים שהם רגישים מאוד לדברים מגעילים, האם הם באמת חולים פחות? התחזית אומרת שכן- הם נוגעים  פחות, נחשפים פחות וחולים  פחות. דוגמא לכך היא שנשים הן יותר רגישות לגועל (זו השערה.) ואז אפשר להניח שנשים, שמכינות יותר מזון  ומטפלות בילדים, הרגישות שלהן לגועל גבוהה יותר. גברים, שנחשפו לציד- דם, הרג, הם

פיתחו חוסן לגועל. יש גם עניין של קרבה- אימהות מדרגות חיתול של תינוקם כפחות מגעיל משל תינוקו אחרים.

 

*תגובות פיזיולוגיות של גועל: הקאה, השתנקות, יריקה, שיעול, התעטשות, שלשול. *השערת ההימנעות ממחלות מדברת גם על "מערכת החיסון ההתנהגותית." כלומר, יש לנו מעין מערכת המסייעת לנו

להמנע ממחלות (מבחינת תפקודית,) נותנת לנו רמזים לאוכל שלא טוב לנו- ריח, מראה, התנהגות. יוצרת לנו טריגרים-

מזון רקוב, צואה, מקקים ועוד. ויוצרת תגובה, אשר תיחקק לנו בזכרון (הקאה- הבעת פנים- זיכרון)

 

.3 השערת הגנה על העובר- זוהי תת השערה של השערות ההימנעות ממחלות. היא מדברת בעיקר על בחילות בוקר של האישה. המאכלים שגורמים לבחילה הם מאכלים רוויי ציטוקינים (רעלנים,) למשל בשר. תופעה זו היא

אוניברסלית. מחקרים בדקו גם תרבויות מסורתיות, למשל שבטים באפריקה, וגם בהן ברוב התרבויות יש בחילות. בתרבויות שאין, אין בשר, אלא זה מזון שמבוסס למשל על תירס. לגבי התזמון של הבחילות- זה בחלק הראשון של ההיריון, עד שבוע .14 זוהי תקופה שבה העובר מתפתח והעובר הוא בסיכון. מכיוונים שונים, נראה שיש פונקציונליות לבחילה. ממצא חשוב נוסף- לנשים שלא חוות בחילות, יש סיכוי גבוה יותר להפלה. כלומר בהיעדר

הבחילות, יש פי 3 סיכון לעובר.

.4    השערת הבישול-  זו השערה שלא הוכרעה עדיין הטענה המרכזית בה היא שבישול (במיוחד של בשר) הוא המרכיב החשוב שסייע להתפתחות המוח הגדול, כי הוא מרכך את הסיבים, קל יותר לעיכול. בשר נא הוא לא

מספיק למוח או לאנרגיה הכללית של הגוף. מתוך ההשערה, נצפה למצוא עדויות ששימוש באש אמור להתאים את ציר הזמן של התפתחות האדם. כלומר לאחר השימוש באש הייתה התפתחות התנהגותית וגופנית. ברגע

שמסוגלים לעבד דברים, פתאום מינים אחרים, או מופעים של מיני בני האדם מצליחים לעבור את סף השרידות.

רוב הממצאים לשימוש באש לא תואם זאת. אך, מצאו בדרום אפריקה ממצאים שכן תואמים.

.5 ההשערה האנטי מיקרובית- נוגעת בשימוש בתבלינים. ההשערה טוענת שהשימוש בתבלינים נועדה להוריד את הסיכון לרעלנים במזון. התבלינים הידועים כהורגי בקטריות הם שום, בצל, אורגנו ופלפל. והם אכן תבלינים

נפוצים, ובמיוחד נפוצים בשימוש על בשר. בנוסף, בתרבויות בהם חם יותר יש יותר שימוש בתבלינים אלו, כי יש יותר סכנה לקלקול. כמובן שיש גם עניין תרבותי, התרבויות מאמצות מסורות להתמודדויות שונות. השערה זו

נותנת יותר משקל ללמידה ופחות לשוני גנטי.

.6  השערת  הקוף השתוי- נוגעת בסיבה לשימוש באלכוהול, מדברים על כך שזה תוצר לוואי ולא אדפטיביות.  מהספר: פרימטים (קופים ובני אדם) אוכלים פירות במשך מיליוני שנים, ואפילו אצל סוגים שונים של קופים פירות זהו המזון היעקרי. פירות בשלים מכילים כמות גבוהה של שני מרכיבים עיקריים- סוכר ואתנול. האתנול

 

הנמצא בפירות מספק לנו רמזים על הבשלות שלו. לכן, לאורך מיליוני שנים, בני אדם וקופים צורכים כמות קטנה של אתנול בעקבות אכילת פירות. כיום, הצריכה היא הרבה יותר נמוכה מכיוון שאנחנו אוכלים עוד הרבה דברים אחרים. על פי ההשערה, המשיכה של בני אדם לאלכוהול היא לא אדפטיבית, אלא תוצר לוואי של החיבה המוקדמת לטעם של פירות בשלים. אך, טעם זה רחוק מאוד ממשקאות אלכוהוליים מודרניים רבים, המכילים אחוזים גדולים של אלכוהול. ייתכן, ואלכוהוליזם הוא תוצר לוואי לא אדפטיבי של פינוק יתר שנוצר בעקבות

האדפטיביות של התחושה הפירותית