הענף הפסיכולוגי ויליאם ג'יימס

הענף הפסיכולוגי ויליאם ג'יימס -)1890( אבי הפסיכולוגיה המערבית. הוא מדבר גם על אינסטינקטים- התנהגות באופן לא מודע שמובילה לאיזו תוצאה מבלי שלמדתי אותה. הוא מתאר סדרה ארוכה של אינסטינקטים לאורך כל תקופת החיים. החל מבכי

ויניקה בלידה, לאחר מכן נשיכה, להחזיק דברים בפה, ללכת, ובהמשך לחקות אחרים, הפקת צלילים, ובבגרות גם הורות,

אהבה ועוד. מעבר לאינסטינקטים תקופתיים, הוא מציין עוד אינסטינקטים כמו פחד מנחשים ומגבהים, בדידות ועוד.

הוא אומר שאין עוד יצור שיש לו כל כך הרבה אינסטינקטים כמו האדם. הייתה על זה הרבה ביקורת.

זיגמונד פרויד -)1922( תחת המסגרת של אינסטינקטים, דיבר על אינסטינקטים משמרים חיים ואינסטינקטים של מוות. האינסטינקטים של החיים הם- צורך באוויר, באוכל ובמים, פחד מנחשים ועוד. בנוסף, דיבר על אינסטינקטים סקסואליים (ליבידו,) והם כוח מניע מרכזי בחיים. אינסטינקטים משמרי חיים נוגעים בשרידות, ואינסטינקטים סקסואליים מקדמים

זיווג. עליית הביהביוריזם (שנות ה-)60- לא ביטל את קיום האינסטינקטים, אך אמר שלא ניתן למדוד אותם ולכן נמדוד התנהגות. הם הזניחו את השיח המנטלי והמצבים הפנימיים. מה שכן, הם טענו שהיכולת ללמוד היא מורשת, ועוברת

בין אחד לשני ולכן עסקו בחקר התניות- איך אנו לומדים, איך ההתנהגות נבנית. לאחר עשור, תחום זה ירד. ג'ון גרסייה (שנות ה-)70- חקר עכברי מעבדה, התניות שונות, ואחד המחקרים היפים שלו הוא: הציג לעכברים מזון שהם לא מכירים ויצר אצלם בחילה. בתנאי ניסוי אחרים העכברים נחשפו לאור/לצליל, ואחריו תחושת בחילה. גרסייה רצה ללמוד האם העכברים ימנעו מהמזון, או מהאור. הוא גילה שהם הפסיקו לאכול אחרי פעם אחת. אך, מעולם העכברים לא נמנעו מהצליל או מהאור החדש. החשיבות הגדולה של הניסוי היא שהעכברים מתוכנתים ללמוד התניות

מסוימות מהר יותר מאשר אחרות. יש קישורים שיוצרים התנהגות הרבה יותר מהר. זה נקרא אפקט גרסייה . הניסויים של הארי הארלו– מציגים לקוף צעיר שתי דמויות אם. אחד עשויה מתיל ומחזיקה בקבוק, והשנייה עשויה מחומרים נעימים. כאשר הפחידו את הקוף, גילו שהקוף בורח לאם הנעימה, כלומר הצורך הראשוני הוא במגע

contact( ,)comfort ולא במזון. בבני אדם,  גם אצלנו הפוביות הם מאוד ספציפיות- חושך, גבהים, חיות מסוימות וכו.'

זה הולם את הרעיון של גרסייה, שיש דברים שקל לנו יותר להגיב אליהם.

ברגע שהבינו שיש אסוציאציות שונות, הבינו שצריך לחזור לחקור מניעים פנימיים, אסוציאציות פנימיות. המהפכה הקוגניטיבית (שנות ה-)80- מכיוון שניתן להסתכל על התודעה, על המוח, עיקר העיסוק הוא בתיאור נפשנו כמחשב, ויש בעיקר מחקר של עיבוד מידע. הגישה הניחה שיש לנו מנגנוני מידע שפועלים תמיד באותו אופן, לא משנה מה הגירוי שמוצג. הבעיה הייתה שעדיין המחקר היה מאוד כללי, ולא בדקו האם יש מנגנונים שונים שנותנים עדיפות לקלט מסוים. כלומר, אנו לא מערכת לעיבוד מידע כללית כי יש לנו רגישויות שונות. זה הנושא של general domain

.domain specific מול

 

הענף הפסיכולוגי, יחד עם הביולוגיה, עיצבו את תחום הפסיכולוגיה האבולוציונית והתפתחו לאורך השנים. תחילת

ההתפתחות  היא   מהביולוגיה, ובסוף  שני  התחומים  התמזגו  לפסיכולוגיה אבולוציונית.  (יש את  פירוט  ההתמזגות

בשקופית במצגת)

 

מדע כמספר סיפורים

המטרה של תיאוריה מדעית היא להסביר את מה שאנו רואים או תופעות שהיו, תיאוריה שמסוגלת לנבא דברים שעדיין

לא נתקלנו בהם, חסכונית, וניתן להפריך אותה.

סיפורים נפוצים לגבי טבע האדם שכולנו מכירים:

.1   בריאתנות :)creationism( הסברה שהחיים נוצרו ע"י ישות מטא-פיזית. יכול להיות שזה נכון, או לא, אך מבחינה

מדעית, לא ניתן להפריך אותה ולכן זו לא תאוריה מדעית

.2 הזרעה theories( :)seeding החיים התחילו מהחלל החיצון, ממולקולות שהגיעו משם. יכול להיות שזה נכון או לא, וכאן יש אותה בעיה, שקשה לבדוק ולהפריך. גם אם נמצא מולקולות כאלו, זה לא יסביר איך הם התגלגלו

להיות החיים של היום.

.3   אבולוציה: התאוריה של ברירה טבעית שאנו לומדים. גם היא יכולה להיות נכונה או לא, אך היא מאפשרת להסביר

את מה שהיה ולספק תחזיות, וגם ניתן להפריכה. לכן על פי הכללים המדעיים זה הסיפור הכי טוב.

3 תוצרים של האבולוציה

.1  אדפטציה/הסתגלות- מאפיין ביולוגי או פסיכולוגי שהועדף ע"י הברירה הטבעית כי הוא פותר בעיות של שרידות

או הזדווגות. למשל, חבל הטבור. .2 תוצרי לוואי products( -)by אין להם ערך הסתגלותי אך הם "נסחבים" עם ההסתגלות. למשל, הפופיק. תמיד יהיה לנו פופיק כתוצר לוואי של חבל הטבור. חלק מהמטלות הקשות של התחום זה לנסות להפריד בין תוצר לוואי

ובין הסתגלות. תוצרי הלוואי לא פותרים בעיות של הישרדות או של זיווג, ואין להם תכנון המשרת פונקציה.

.3   אפקטי רעש changes( -)random הבדלים במאפיינים או תכונות, שהם בגלל מוטציות רנדומליות. הבדלים

למשל בצורת הפופיק של כל אחד.

אדפטציה / הסתגלות  אם תכונה נועדה לשרידות או רבייה, נרצה לראות קשר בין התכונה לבין הגנים. רק כך נוכל להעביר אותה לדורות הבאים. יש ביקורת הטוענת שלא ניתן באמת להצמיד גן לכל התנהגות (אין גן לאלטרואיזם למשל,) אך אנו מניחים שכן יש קשר בין תכונות למופע גנטי. את תכונה זו, נרצה לראות בכל הפרטים במין, והיא לא בהכרח נראית בלידה, אלא יותר

מאוחר. בנוסף, נרצה להבין איזו בעיה התכונה הזו פתרה. :EEA הסביבה שבה התפתחה תכונה מסוימת. כלומר, אילו השפעות היו על תכונה, אילו כוחות פעלו עליה לאורך השנים, אשר גרמו לה להיות מה שהיא היום. למשל- במצגת יש דוגמא להתפתחות מערכת הראייה. בנוסף, אפשר

היום לתאר את השתלשלות מערכת העיכול או המוח.

• תפיסה- שינויים בעיניים, אף, אוזניים ועוד
• תנועה- שיפור בתהליכים פיזיים היוצרים תנועה
• ניהול חברתי- ההתנהלות הפסיכולוגית והחברתית בסביבה.

כל אלו גורמים להסתגלות פסיכולוגית. ההסתגלות הפסיכולוגיות פותרת בעיות של שרידות/זיווג, ומעוצבת באופן צר. למשל, מערכת הראייה לא רואה את כל מה שיש בעולם מסביבנו, אלא מתוכננת כדי לראות את הדברים שאנו צריכים כבני אדם. כל יצור רואה את פלח המציאות שחשוב להישרדותו. עוד דוגמא, מהצד הפסיכולוגי- אנו רגישים לאובייקטים

מאורכים שנעים בכוחות עצמם. הספציפיות של כל הסתגלות, נגזרת מהסביבה שבה היא התפתחה- מי היו הטורפים?

מי בני הזוג? מהם האיומים? ועוד. המאפיינים הכללים של המנגנון הפסיכולוגי- נועד לקלוט קלט מאוד ספציפי, תהליך של קבלת החלטה מתאימה, ויצירת

התנהגות ופתרון מתאים. הפתרון שהועדף יהפוך להיות אינסטינקט אצל המין המסוים. בנוסף, לא כל התנהגות שעזרה לנו בעבר, עוזרת לנו היום. למשל, אם יש לנו רגישות מסוימת לסוכר, והיה חוסר בסוכר

אז ייצרו הרבה סוכר. כיום, תכונה זו לא טובה כי אנו מוצפים בסוכר. כמו כן, לכל בעיה הישרדותית יהיה לנו איזשהו מנגנון זריז שנועד לפתור את הבעיה. יש לנו הרבה מנגנונים ספציפיים

כאלו.