רמות ניתוח שונות בראייה אבולוציונית   

רמה :1 תאוריות אבולוציוניות כלליות. זוהי תאוריית האבולוציה הכללית של דארווין- העיקרון הבסיסי הוא שתכונות שעוזרות לשרידות/רבייה יעברו הלאה. כדי להפריך זאת, צריך למצוא איבר מורכב שהתפתח מהר מאוד, זה משונה, כי זה לא תהליך הדרגתי. או מין עם תכונות מסוימות שעוזרות רק למין אחר (למשל ציפורים שמנקות את הגב של ההיפופוטם, רק כי זה עוזר להיפופוטם, זה מפריך את התאוריה.) לגבי רבייה, אם נמצא זכר שרק עוזר לחבריו הזכרים

למצוא בנות זוג, אז זה בעיה. התאוריה מסתכלת באופן מאוד כללי על האבולוציה, אין ספציפיות למין מסוים.

רמה :2 תאוריות רחבות, אך מתחילות להתכנס לנושאים קצת יותר ספציפיים. דוגמא- התאוריה לגבי השקעה הורית- טריברס הציע שהמין (זכר/ נקבה) שמשקיע יותר בגידול הילדים, יהיה יותר בררן בבחירת בן זוג. תאוריות ברמה זו

מתבססות על התאוריה של דארווין, אך מרחיבות לנושאים חדשים.

רמה :3 היפותזות ספציפיות באבולוציה. השערה ראשונה- תחרות בין בני אותו המין על יחסים מיניים תהיה אצל המין

שמשקיע פחות (זכרים בד"כ.) דוגמא מסוג של סוסוני ים :)pipe-fish(לזכר יש מעין פאוץ' שהוא מחזיק את הביצים, כלומר הוא מגדל את העוברים. לכן, הוא בוחר נקבה להפרות אותה, הוא הבררן. הזכר שומר את הביצים ועדיין מחפש עוד בת זוג טובה יותר. הזכר תמיד שומר לעצמו את הזכות לבטל את הזיווג או לשמור עליו. הנקבות לא מתחרות בו זמנית, גם אחרי ההזדווגות, הזכר עדיין שומר את הזכות לבטל את ההזדווגות הקודמת כאשר הוא רואה בת זוג טובה יותר. המין הסלקטיבי משקיע יותר בצאצא (כאן, זה הזכר.) השערה שניה- הנקבות בוחרות בני זוג על סמך כל מיני

קריטריונים, נגיד מראה על שרידות גבוהה, ובהמשך ישמור על המשפחה. כלומר לא רק בוחרים עפ"י תכונות נוכחיות, אלא גם על השרידות בעתיד. השערה שלישית- מי שמשקיע פחות  בצאצאים של הילד, הם אלו שיריבו, יהיו בתחרות

על בחירת בת הזוג. species -Tournament מינים בהם יש תחרות, יש הבדל גדול בין נראה הזכר לבין איך שנראית הנקבה. ואז הנקבות

בוחרות את הזכר עפ"י המראה, כי המראה הוא אינדיקציה לגנים טובים. ניתן להסיק מכך שההשקעה ההורית של הזכר, הטווס, היא מינימלית. הוא מגיע להזדווגות ועוזב. אם ההשקעה היא מינימלית, הטווס הזכר לא יהיה בררן במציאת בת זוג. כל טווסה זה טוב. כתוצאה מכך, 5% מהזכרים אחראים על 90%  מהצאצאים! זה אומר גם שיש תחרות גבוהה בין

הזכרים. species -Pair-bonded ההבדלים הפיזיים בין זכרים ונקבות כמעט לא קיימים (או אנחנו לא מסוגלים לראות.) הנקבה (בד"כ) בוחרת זכר לפי כישורי הורות. נראה למשל עופות שמדגימים לנקבה איך בונים קן או משיגים אוכל. במינים אלו ההשקעה ההורית של הזכר היא גבוהה, יש מונוגמיה. לכל זכר יש ילד או שניים, והזכרים הם פחות בתחרות כי הם

מחויבים לנקבה אחת. לכן, רמת האגרסיביות בין הזכרים כמעט לא קיימת. חלוקה זו נותנת כוח ניבויי. אם נדע להבחין במין מסוים בין זכר לנקבה, נדע לאפיין הרבה דברים מכך. בני האדם נמצאים

באמצע על הסקאלה הזו.

רמה :4 ניבויים ספציפיים פר מין, ובניית ניסויים לבחינת ההשערות ועל פיה בניית ניסויים. ככל שנאסוף יותר ממצאים, יהיו לנו יותר תאוריות, וגם השערות שלא ימצא להם ביסוס ויידחו עם הזמן. על השערות אבולוציוניות ניתן להסתכל או באסטרטגיית :top-down קודם נשער השערות ואז נבחן במינים ספציפיים, או בהסתכלות של ,bottom-up בה נסתכל

על תופעה ואז נבין ממנה השערות רחבות יותר.

מתודות לבחינת השערות אבולוציוניות

.1 שיטות גנטיות: יכולות לקשר בין גנים ותכונות, ושכיחות תכונות החיות באזורים מסוימים. דוגמא- extraversion

נפוצה יותר בקהילות נוודות. דוגמא נוספת- איברים ספציפיים משתנים עם השנים. פילוגנטיקה- ההתפתחות של המינים, באיזה אופן מינים התפצלו. אם ענפים פתאום נקטעים ואנו רואים חור

(בסרטון) סימן שהיה איזשהו סחף גנטי, תופעה שעצרה מין מסוים. .2 השוואה בין מינים: אפשר להסתכל על מין דומה אך שגדל בסביבות שונות, ונוכל לבדוק האם יש הבדלים בתכונות בגלל הסביבות השונות. גילו למשל ששימפנזים הם אלימים הרבה יותר מבונובו. ההשערה היא שאצל הבונובו

יש הרבה יותר מזון, ולכן בסביבה שהם חיים אין צורך באגרסיביות. בנוסף, בני אדם וסוגי קופים דומים במטלות

של העולם הפיזי, אך שונים בתפקוד חברתי.

.3    שיטות בין תרבותית- האם יש תכונות המופיעות בכל התרבויות או תכונות המיוחדות לתרבות מסוימת. למשל,

האם בכל העולם החברה היא פטריאכלית? האם יכולות קוגניטיביות מסוימות הן חזקות ביותר בתרבויות שונות?

ועוד. .4 מתודות פיזיולוגיות (מהספר:) משתמשים במתודות פיזיולוגיות כדי לבחון תופעות כמו עוררות רגשית, עוררות מינית ולחץ. יכולים לבצע מתודות גם כדי לשהות מקורות ביולוגיים של הסתגלות פסיכולוגית, וגם כדי לבחון

השערות על עיצוב התכונות של ההסתגלות. לדוגמא, מצאו שלילדים שחיים עם הורה מאמץ יש רמות גבוהות יותר של קורטיזול- הורמון המשתחרר כשאנו חווים לחץ. בנוסף, מצאו שגברים במערכות יחסים ארוכות טווח

משחררים פחות טסטוסטרון. ויש עוד המון מחקרים דומים. בנוסף, משתמשים גם בטכניקות הדמיה, כמו ,FMRI כדי לבחון את הבסיס העצבי של הסתגלות. באמצעות ההדמיה, בוחנים הסתגלות לשפה, זיכרון, יכולות רומנטיות ועוד.  למרות  שיכולת  זו  מאוד  מוגבלת  כי  הנבדק  צריך  לא  לזוז,  יש  לה  עדיין  תרומה  גדולה  לפסיכולוגיה

האבולוציונית.

.5 מתודות ניסוייות (מהספר:) בניסוי, קבוצה אחת נחשפת למניפולציה וקבוצה שנייה משמשת כבקרה. למשל, יש לנו השערה אודות ההשפעה של איום על לכידות הקבוצה. החוקרים סוברים שבני האדם פיתחו מנגנון פסיכולוגי

מסתגל המגיב לאיום מבחוץ. חתת האיום, לכידות הקבוצה תגבר. במעבדה, החוקרים בוחרים קבוצה אחת, בה כולם אנשים רנדומליים, ומספרים להם שהם צריכים ללכת לחדר קטן יותר בגלל שלקבוצה אחרת יש זכות קודמת לשהות בחדר הזה. לפני שהם עוזבים, הנסיין נותן 100$ ומבקש מהם לחלק אותו בין שתי הקבוצות איך שהם רוצים. יש גם קבוצת ביקורת שצריכה לחלק ,100$ אך לא מעבירים אותם חדר בגלל קבוצה אחרת. אם קבוצת הניסוי תחלק יותר כסף לעצמה, נוכל להגיד שאוששנו את ההשערה. לסיכום, המתודה הניסויית- חלוקת שתי

קבוצות לתנאים שונים, יכולה להיות יעילה לבחון השערות על הסתגלות.