עקרונות ההתניה האופרנטית

• ת'ורנדייק הבחין שהתנהגויות מסוימות מוצגות רק בסיטואציות שמתאימות בהקשר שלהן. סקינר

הגדיר את ההבחנה כהתנהגות נשלטת על ידי גירוי. התנהגות מסוימת תופיע רק כאשר היא תוביל

לחיזוק.

• הכללה ואפליה, כפי שראינו בהתניה קלאסית, הם רלוונטים גם להתניה אופרנטית. בניסוי, יונים

שקיבלו חיזוק על הבחנה באומנות של צייר מסוים, הגיבו באותה צורה כשנחשפו לאומנות של אותו

הצייר. היונים הצליחו להכליל על כל האומנות של הצייר, ובנוסף, גם על אומנות מאותו התחום,

שנעשתה על ידי צייר אחר. היונים הפלו אומנות שלא הכירו מההתניה, והגיבו בצורה מוחלשת.

• גם הכחדה באה לידי ביטוי בהתניה אופרנטית. ניתן לראות כי אם התנהגות מסוימת לא תוביל

לחיזוק, ההתנהגות תיכחד כעבור זמן, ולאחר תקופת הפסקה היא תחזור שנית. ההבדל, בעניין התניה אופרנטית, הוא שרמת ההכחדה תלויה בתדירות של הופעת החיזוק. נראה כי חיזוק לא מופיע תמיד כתגובה להתנהגות, ובכל זאת היצור ימשיך להציג את ההתנהגות על מנת להשיג את

החיזוק. (זאת בניגוד להכחדה של התניה קלאסית, בה היצור לא פעיל בהבאת חיזוק או ענישה).

תדירות החיזוק בהמשך לניסיון להבנת הכחדה של התניה, סקינר החל לתת לעכברים אוכל (חיזוק) רק לפעמים. הוא מצא שהתדירות של החיזוק משפיעה על רמת ההופעה של התנהגות מבוקשת. סקינר הגדיר סוגים רבים של

תדירויות, ביניהם שניים עיקריים- תדירות אינטרוואלית שמבטאת את הזמן שחולף בין נתינת החיזוקים,

ותדירות יחסית, המבטאת את היחס בין הופעת התנהגות לבין הופעת החיזוק. תדירות אינטרוואלית מוגדרת FI היא נתינה של חיזוק בזמן מוגדר, לדוגמא כל 2 דקות (בהנחה שבזמן זה היצור הציג את ההתנהגות.) בעלי חיים שקיבלו חיזוקים בתדירות מוגדרת כמעט לא הציגו את ההתנהגות בזמן הקצר לאחר קבלת חיזוק, והציגו את ההתנהגות הרבה יותר לקראת הזמן המוגדר לנתינת חיזוק. אצל

תלמידים ניתן לראות תופעה דומה בלמידה לאורך השנה או לקראת מבחן. תדירות אינטרוואלית משתנה VI מבוססת על נתינת החיזוק בתדירות קבועה ממוצעת, כלומר בדרך כלל כל 2 דקות, אבל לא תמיד בדיוק. חיזוק שניתן בתדירות משתנה בדרך כלל יגרום להתנהגות עקבית של

היצור, מפני שהוא אינו יודע מתי לצפות לחיזוק.

למידה של התניה אופרנטית על בסיס תדירות אינטרוואלית תהיה בתהליך ממושך ומתוכנן יותר. תדירות יחסית מוגדרת FR תיתן ליצור חיזוק לאחר מספר קבוע של הופעת ההתנהגות. לדוגמא, קבלת כוס

עשירי של קפה חינם.  (התנהגות לא עקבית)

תדירות יחסית משתנה VR נותנת ליצור חיזוק לאחר מספר קבוע של התנהגויות, בממוצע. כלומר, היצור

יקבל חיזוק בממוצע על (למשל) 10 הופעות של ההתנהגות. (התנהגות עקבית) חיזוקים שניתנים לסירוגין reinforcement Intermittent הם כל המצבים הנ"ל, בהם החיזוק ניתן

לעיתים, ולא לאחר כל הופעה של התנהגות רצויה. החוקרים מצאו כי אפקט החיזוקים לסירוגין

גורם להתנגדות של יצירת הכחדה של ההתניה, יותר מאשר

Intermittent  reinforcement effect

חיזוקים שניתנים באופן המשכי.

– Shapingעיצוב  סקינר פיתח את שיטת ההתניה האופרנטית לשיטה בשם שייפינג. שיטה זו פועלת על עיצוב של התנהגות  בשלבים. היצור יכול ללמוד לבצע פעולה מורכבת אם ילמד אותה בשלבים,  בהדרגה, ויקבל  חיזוק על כל שלב. למשל, העכבר בקופסת הסקינר מקבל חיזוק בתחילה כשמסתכל על הידית, לאחר שלמד להסתכל על

הידית, הוא מקבל חיזוק כשהולך לעבר הידית, אחר כך נוגע בידית ולבסוף לומד ללחוץ עליה.

קורלציה וסיבתיות נתינת חיזוק על כל הופעה של התנהגות תהיה בעלת קורלציה מושלמת- קשר ישיר ביניהן. חיזוקים שניתנים

לסירוגין יהיו בעלי קורלציה חלשה יותר עם ההתנהגות, אך לא אפסית. כפי שראינו בפרק שיטות המחקר, קורלציה לא מעידה על סיבתיות. סקינר הדגים זאת על ידי ניסוי עם יונים. הוא שם יונים בקופסת סקינר שסיפקה אוכל בכל 15 שניות. כשחזר לאחר זמן מה, ראה כי היונים מתנהגות בדרכים משונות מאוד. הוא

מצא כי היונים יצרו קורלציה בין הפעולה שעשו כשהופיע האוכל, והבינו שאם ימשיכו לעשות את הפעולה, גם ימשיכו להשיג את החיזוק. למעשה, קורלציה כזו לא הייתה קיימת, וההתנהגות של היונים הייתה על פי

אמונות טפלות.

בני אדם מתנהגים בצורה דומה כשיוצרים קישור בין פעולה שעשו, לבין משהו שהצליחו להשיג. לדוגמה, שחקן כדורגל שהבקיע הרבה גולים, מקשר את הצלחתו לעובדה שלא התקלח באותו היום, וממשיך להתנהג

בצורה זו.