שאלת האובדנות

נתפסת כחידה. לא ברור למה שהאורגניזם יחסל את עצמו, זה סותר את כל מה שדיברנו על הצורך בהישרדות. בגרף- ציר הy מדבר על יחס מקרי האובדנות המוצלחים בין גברים לנשים. ישנים שני טווחי גילאים, בהם היחס עולה מאוד. סביב גילאי ה20- וסביב גיל 75 ואילך. אלה גילאים שמתאימים ברמה הרעיונית לתקופות של תחרות על בן זוג

ושל נטל על המשפחה.

אובדנות (מהספר-) דניס דה קטנזרו פיתח תאוריה אבולוציונית של התאבדות . הטיעון המרכזי הוא שהסיכוי שאנשים  יתאבדו הוא גבוה יותר כאשר לאדם הצטמצמו היכולות שלו לתרום לכושר הכללי שלו. יצמצום יכולות אלו מתבטא בציפייה לעתיד בריאותי גרוע, חולשה כרונית, בושה או כשלון, סיכויים נמוכים מאוד לזיווג מוצלח, או תפיסות כי הוא נטל על בני משפחתו. ובמצב זה, ניתן לחשוב כי לכפול הגנים של האדם יש סיכוי יותר טוב בלעדיו בסביבה. אם אדם הוא נטל על משפחתו, לדוגמא, אז ההתרבות של בני המשפחה, ולכן הכושר האישי של האדם, עלולה לסבול כתוצאה מההישרדות שלו. במילים אחרות- הטענה היא שכאשר יש נטל על המשפחה, היא משכפלת את הגנים של המשפחה

.טובה                                                                             פחות                                                                             בצורה

כדי לבחון את תאוריה זו, דה קטנזרו בחן את תהליך היווצרות תופעת האובדנות בעזרת שאלונים-  כלומר האם אדם

פעם שקל להתאבד? לאחרונה שקל להתאבד? התכוון להרוג אצמו בשנה האחרונה? או בכלל בחיים? הרעיון של אובדנות הוא לא בהכרח מעשי, אלא אצל אנשים רבים זה בעיקר במחשבות. אך, מחשבות אובדניות מקדימות בדרך כלל התאבדות בפועל. בחלק אחר של השאלונים, הנבדקים דיווחו את תפיסתם ביחס לנטל על המשפחה, משמעות

התרומה  שלם  למשפחה  ולחברה,  תדירות של פעילות מינית, הצלחה עם מכרים מהמין השני, מספר חברים, הומוסקסואליות, טיפול ע"י אחרים, רווחה כלכלית ובריאות פיזית. התוצאות תומכות את ההשערה של קטנזרו. מדידת היווצרות תופעת האובדנות היא בקורלציה עם חלקים אחרים של השאלון. הקורלציה הגבוהה ביותר אצל גברים צעירים

וגם מבוגרים נמצאה עם נטל על המשפחה (כלל התוצאות בספר.)

מחקר אחר מצא גם שאנשים עם פוטנציאל התרבות נמוך (למשל, כאלו שתופסים עצמם כלא מושכים את המין השני,) ומרגישים נטל על המשפחה, דיווחו על יותר אובדנות. התאוריה של דה קטנזרו עוזרת גם להסביר הבדלים מגדריים בשיעור ההתאבדות ודפוסים של הישרדות כיום. למרות שגברים מצבעים התאבדויות בשיעור גבוה יותר מאשר נשים בכל גיל, ההבדלים המגדריים נמצאים בעלייה גדולה ב2- נקודות בחיים- בתקופה של השיא של התחרות בהזיווגית 15(

עד )35 ובגיל המבוגר 70( ומעלה.) בשנות ה20- לחיים, למשל, גברים מבצעים פי 6 התאבדויות מנשים, ולאחר גיל ,70 פי 7 (הגרף במצגת.) התאוריה מסבירה את דפוס זה: ראשית, לגברים קשה יותר למצוא בת זוג, וקושי זה מתרחש בגילאי ה.20- שנית, גברים הם בעלי סיכוי גבוה יותר מנשים לסבול ממחלות זיהומיות, מחלות לב וכבד, במיוחד בשנים

מאוחרות יותר, מה שהופך אותם לנטל על המשפחה. לסיכום, מספר מחקרים תומכים בתאוריה של דה קטנזרו.

תאוריות מכיוון אחר, כמו זו של גד סעד, טוענות שהתאבדות זה תוצר לוואי לא טוב של תהליכים אבולוציוניים אחרים. הוא מדגיש את הממצא העיקרי- שגברים מבצעים יותר התאבדויות בגלל מעמד תעסוקתי. לעומת זאת, פירוק קשר רומנטי, מעורר יותר התאבדויות אצל נשים. טיעון שהוא לטובת ההיפותזה של תוצר לוואי הוא שלא משנה כמה המציאות של אדם היא מפחידה או נוראית, העתיד לעיתים רבות מביא הזדמנויות טובות יותר. בני זוג מתחלפים ואנשים מוצאים עבודות חדשות, ולכן זה נראה כמו תוצר לוואי לסיים חיים בגלל מצבים כאלו. לבסוף, התאוריה האבולוציונית של התאבדות ותאוריית תוצר הלוואי יכולות להיות נכונות באופן חלקי. התאוריה האבולוציונית נראית יותר חזרה בלהסביר התאבדות כאשר אדם הוא נטל למשפחה. תאוריית תוצר הלוואי יכולה להסביר טוב יותר להבדלים מגדריים לטריגרים

להתאבדות, כאשר אדם הלוקח את חייו מבטל כל סיכוי להתרבות בעתיד.

בעיות של רבייה- מצגת 4  הטענה בסרטון- שנשים צריכות לאהוב את העבודה של הבחור שאיתו הן יוצאות. גברים יודעים את זה ולכן מגיעות כל מיני אסטרטגיות מטעות כמו כותרות שונות למקצועות שונות. לעומת זאת, אצל גברים, מה שחשוב זה רק כמה הנשים

מושכות.

מחקר: נבחרו נסיינים ונסייניות כדי לגשת לסטודנטים וסטודנטיות שהם לא מכירים ברחבי הקמפוס. גברים ניגשו לבנות, ואמרו "ראיתי אותך בקמפוס, אשמח להזמין אותך לדייט." 56% מהסטודנטיות השיבו לחיוב. בתנאי השני "ראיתי אותך בקמפוס, תרצי לבוא לדירה שלי. זה ירד ל.6%- ובתנאי השלישי- האם תרצי לבוא לשכב איתי- .0% כאשר נשים פנו

לגברים, התוצאות הן: ,50% 69% ו.70%- יש הבחנה בין מערכת יחסים ארוכת טווח- ארצה להכיר אותך, לבין מערכת יחסים קצרת טווח- לקיים יחסי מין. יש פה

גם עניין כמובן של הבדלים מגדריים במוכנות להיכנס למערכות קצרות טווח.

הרעיונות של דארווין- הרעיונות של טריברס: Hypothesis investment -Parental המין שמעורב פחות בגידול הצאצאים יהיה יותר תחרותי

במציאת זיווג מהמין שכן משקיע. המין שמשקיע, יהיה בררן וסלקטיבי. מבחינת הגמטות- אצל גברים הזרע הוא קטן, נייד, ויש כמות גדולה. אצל נשים- הביציות גדולות וסטטיות, ויש כמות

קטנה. לכן, העלות מבחינת הרבייה לנקבות היא גבוהה.