תאוריות של הזדקנות

תאוריות של הזדקנות (מהספר)  תאוריית ההזדקנות מתחילה עם אבחנה- הכוח של הברירה הטבעית יורד עם הגיל. כדי להבין למה זה כך, תחשבו על אישה בת 20 ואישה בת .50 הברירה מופעלת הרבה יותר עבור אישה צעירה, מכיוון שכל מה שקורה לה ישפיע על השנים הפוריות שלה. למשל, גן שיחליש את מערכת החיסון של אישה בגיל ,20 ישפיע על יכולת הפוריות שלה. בעוד שעל האישה בת 50 זה לא ישפיע על הפוריות. לכן, הברירה משפיעה הרבה פחות על מבוגרים, כי הגנים כבר הועברו לצאצאים. ויליאמס לקח את השערה זו כנקודת פתיחה לתאוריה הפליאו-טרופית להזדקנות. פליאוטרופיה זו תופעה בה לגן יכולות להיות שתי השפעות שונות או יותר. לדוגמא, טסטוסטרון מסייע לסטטוס אך בגיל מאוחר, מעלה את הסיכוי

לסרטן הערמונית. הגן הפליאוטרופי מועדף ע"י הברירה, כי הוא עולה בתדירות, כי היתרון המוקדם של טסטוסטרון, למשל, עולה על החסרונות שבשנים מאוחרות יותר. בתהליך זה, התפתחו מספר גנים שעוזרים לנו בשלב מוקדם של

החיים, אך גורמים לתופעות מזיקות בהמשך, כאשר הברירה היא חלשה/ אין אותה בכלל. התאוריה הפליאוטרופית של הזדקנות עוזרת להסביר לא רק למה האיברים שלנו מתבלים יחד באותו הזמן בשלב מאוחר בחיים, אלא גם למה גברים מתים צעירים יותר מנשים- 7 שנים בממוצע. ההשפעה של הברירה הטבעית פועלת חזק יותר אצל גברים מאשר נשים כי המשתנה של פוריות חזק אצלם יותר. הנשים הכי פוריות מתרבות, והמספר הרב ביותר של ילדים שהן יכולות ללדת הוא מוגבל, בערך .12 לעומת זאת, לגברים אין מספר מוגבל, והם גם לא מאבדים את

פוריותם לגמרי בגיל מסוים. מכיוון שיש להם השתנות גבוהה יותר בפוריות, הברירה תפעל עליהם באופן יותר חזק. באופן ספציפי יותר, הברירה תעדיף גנים שמאפשרים לגבר להתחרות באופן מוצלח על בנות הזוג בגיל מוקדם, כדי

להתרבות הרבה. תהליך הברירה יעדיף תכונות שנותנות הצלחה של גברים בתחרות על בנות הזוג, גם אם זה אומר שלגנים הללו תהיה השפעה מכריעה בהמשך החיים. למרות שלגברים יש פרק זמן של רבייה גדול הרבה יותר מאשר נשים, תאוריית ההזדקנות מסבירה למה לרבייה תהיה השפעה קטנה הרבה יותר, מאוחר יותר בחיים. גנים ייבחרו על פי הצלחה

מוקדמת יותר במציאת זיווג, יותר אצל גברים מאשר אצל נשים, זאת על חשבון גנים המקדמים הישרדות בהמשך. הברירה החזקה ליתרונות מוקדמים, ייצרו שיעור גבוה יותר של גנים פליאוטרופיים שיגרמו למוות מוקדם. ציטוט של

טריברס- "זה נראה שגברים סובלים יותר מתמותה מוקדמת מאשר נשים מכיוון שבעבר הם נהנו יותר מפוטנציאל רבייה, והגנים שנבררו, קשורים להצלחה ברבייה איך העלות היא ירידה בשרידות." גברים "עוצבו" למות מוקדם יותר מאשר

נשים, והתאוריה הזו, מסבירה מדוע. לסיכום, הברירה הטבעית היא רבת עוצמה בגילאים צעירים מכיוון שכל אירוע שקורה, משפיע על השנים הפוריות של האדם וכשאנשים מזקנים, הכוח של הברירה פוחת. משהו שיקרה לנו בגילאים מאוחרים לפני שמתים, סביר שלא ישפיע על יכולת הרבייה. הברירה מעדיפה אדפטציה שנותנת יתרון בגילאים מוקדמים, גם אם הם באים עם עלות גבוהה

מאוחר יותר. עלות גבוהה זאת, מסתיימת בניוון הגוף בבת אחת.

סכנה נוספת, שלא דיברנו עליה, היא סכנה מבני מיננו.

מוות ואובדנות

למה לא נבחרים גנים שגורמים לנו לחיות יותר? ולמה נשים חיות יותר מגברים?

התאוריה של ג'ורג' ויליאמס- הוא השתמש במושג גנים פליאוטרופיים. בסוף המאה ה,19- מנדל שם לב שיש תכונות

שמופיעות יחד באפונים. למשל- צבע מסוים, יחד עם נקודות. המושג של גנים פליאוטרופיים הגיע בתחילת המאה ה- .20 גנים כאלו הם גנים שדואגים ליותר מתכונה אחת. אפשר למשל לדמיין יצור חד תאי, עם גן אחד. וגן זה אחראי על

התחלקות מהירה של הייצור, וגם על פירוק קרום התא לאחר ההתפרקות. גן זה, אחראי על תכונה טובה וגם מזיקה. הרעיון הכללי הוא, שגנים מסוימים יכולים להיטיב איתנו בתקופה מסוימת, ולהרע בתקופה אחרת. רואים את זה אצל

בני אדם במחלות מסוימות- הגן למחלה אחראי גם על הגן לתסמינים. יש גם הורמונים שאחראיים לכמה פעולות, שפועלים גם לטובה וגם לרעה. לדוגמא, הטסטוסטרון עוזר בגיל צעיר, להתפתח ולהיות פורה, אך בגיל מבוגר הוא מקושר לכמה סוגי סרטן. לא כל הגנים הפליאוטרופיים יוצרים גם פעולה שלילית. (אלו שיוצרים גם פעולה שלילית נקראים גנים

פליאוטרופיים אנטגוניסטים.) האם יש מקבילה תרבותית לתהליך זה? יכול להיות שכן. יש כל מיני תהליכים שהם נראים טובים בהתחלה ואז מגלים

שהם לא הכי טובים לאוכלוסייה.