שיוך לסטריאוטיפים הוא התהליך לפי אנשים מסיקים מסקנות על אחרים בהתבסס על הקטגוריה אליה הם משתייכים. אנו יכולים לעשות זאת ע"ב מוצא, עבודה, ומין. אנו עושים זאת כי זהו תהליך מועיל, אולם
הוא יכול לספק לנו תוצאות מזיקות. לסטריאוטיפ יש 4 מאפיינים:
| חוסר דיוק – לרוב סטריאוטיפים אינם מדויקים, אם כך מהיכן הם מגיעים? מהסביבה -מתוכניות | .1 |
| טלוויזיה, שירים וכו.' | |
| שימוש יתר– הסטריאוטיפים לא באמת טובים כי יש שונות גדולה בין האנשים באוכלוסייה, מה
שגורם לסטריאוטיפ להיות לא מדויק ולמעשה עושים בו שימוש יתר גם כשאינו מתאים. |
.2 |
| הנצחת הסטריאוטיפ– למרות שאנו מוצאים אנשים אשר לא מייצגים את הסטריאוטיפ, אנו נוטים | .3 |
| להמשיך להאמין בו כי הוא טמוע בנו. לכן קיימות מספר סיבות למה אי אפשר לבטלו: | |
| נבואה המגשימה את עצמה היא הנטייה של אנשים להתנהג בדרך שמצפים מהם להתנהג. כאשר | · |
| אנשים יודעים שקיים סטריאוטיפ שלילי עליהם הם עשויים לחוות איום סטריאוטיפי שהוא הפחד
מלאשר את האמונה השלילית עליו. באופן אירוני, פחד זה גורם להם לעיתים קרובות להתנהג |
|
| באופן שיאשר את הסטריאוטיפ. | |
| גם כאשר אנשים לא מאשרים סטריאוטיפים, הצופים חושבים כי הם כן מאשרים. אישוש תפיסתי | · |
| CONFIRMATION PERCEPTUAL הוא הנטייה של אנשים לראות את מה שהם מצפים | |
| למצוא. נטייה זו עוזרת להנציח סטריאוטיפים. | |
| מה קורה כאשר אנשים לא מאשרים את הסטריאוטיפ באופן ברור? תת–סיווג SUBTYPING היא | · |
| הנטייה של אנשים לשנות את הסטריאוטיפ שלהם בעקבות חוסר התאמה בין המציאות
לסטריאוטיפ, אך הם לא יבטלו אותו. כאשר דברים ממש חריגים מהסטריאוטיפ עצמו, אנשים |
|
| נוטים לא לשנות את הסטריאוטיפ, אלא מניחים כי הם נתקלו 'ביוצא מן הכלל.' | |
| אוטומטיות– לרוב תהליך שיוך הסטריאוטיפ קורה בחוסר מודעות מצידנו ובאופן אוטומטי, לכן | .4 |
קשה לנו לעצור אותו. זה קורה משום שסטריאוטיפים מכילים את כל המידע שלנו מהעולם, לכן קשה לנו
לא להשתמש בהם. האם ניתן לעצור סטריאוטיפים? כן, ניתן לשלוט בסטריאוטיפים לאחר אימון. מחקרים אחרים סוברים שבגלל שהסטריאוטיפים מושתתים על כל המידע שלנו מהעולם, אפשר לשנותו ע"י שינוי באופן הצריכה של מידע זה. השיטה הכי טובה לשנות סטריאוטיפ היא להראות דוגמה שנוגדת אותו. הדרך הכי פחות טובה היא לנסות לחשוב מזווית ראייה של האחר. הבעיה היא שהדרכים הכי פחות מועילות הן הדרכים שבהם
אנו משתמשים הכי הרבה. ייחוס– להסיק מסקנות מפעולות
אנו שופטים אנשים לפי צבע עורם, מינם, לאומם וכו.' גם שפיטה של אדם לפי יחידים ולא לפי שיוך קבוצתי
אינה מובילה לשפיטה טובה של האדם, כי התנהגות לא בהכרח מצביעה על האישיות, אלא על הסיטואציה. כדי להבין אנשים אנחנו צריכים להבין מה הם עשו ולמה. אנו עושים ייחוס ATTRIBUTION שהוא
הסקת מסקנות על הסיבות להתנהגויות של אנשים. ישנם שני סוגים של ייחוס:
.1 ייחוס תלוי מצב – כאשר אנו מחליטים שהתנהגות של אדם נגרמה בגלל אספקט זמני של המצב.
.2 ייחוס אופייני – ההחלטה שהתנהגות נבעה מהאישיות של האדם.
המודל הקובריינטי מסייע לקבלת ההחלטה איזה ייחוס לעשות לאדם, לפי מידת העקביות, ההתאמה והייחודיות של הפעולה. מחקרים מראים כי אנשים לא תמיד משתמשים במודל כמו שהם אמורים. הנטייה המותאמת BIAS CORRESPONDENCE THE היא הנטייה לעשות ייחוס אופייני כאשר כדאי לעשות ייחוס לפי מצב. הטייה זו היא כ"כ נפוצה ובסיסית עד שהיא נקראת טעות הייחוס היסודית. טעות זאת
קורית ממס' סיבות:
.1 המניעים להתנהגויות שהם תלויי מצב, לעיתים לא ניתן לראות את הכוונה האמיתית לקיום ההתנהגות. לדוג' פרופסורים חושבים שהם אהובים, אבל בעצם סטודנטים מתחנפים אליהם כדי
לקבל ציונים טובים.
.2 יש להשקיע יותר קשב וזמן כדי להבין ייחוס תלוי מצב מאשר ייחוס אופייני.
הנטייה המותאמת משתנה לפי תרבות, סיטואציה ואנשים. אפקט השחקן–צופה הוא הנטייה לקיים ייחוס מצבי להתנהגות אישית, אך לקיים ייחוס אופייני להתנהגות זהה של אחרים. אפקט זה קורה בגלל שלרוב
יש לנו יותר מידע על המצבים בהם אנו נמצאים מאשר על אחרים.
