מקורות המידע לבחינת השערות אבולוציוניות

.1 מקורות ארכיאולוגיים: שברי עצם מרחבי העולם חושפים תיעוד מעניין. באמצעות שיטות תיארוך פחמן, ניתן להשיג  הערכות  גסות  לגילאי  השלדים  ולעקוב  אחר  התפתחות  גודל המוח לאורך אלפי שנים. עצמות מחיות שנמצאו באתרים קדומים יכולים לפתור לנו את הבעיה, איך אבות אבותינו מצאו מזון. צואה מאובנת יכולת לפק

מידע על תכונות אחרות בתזונה של אבות אבותינו, וניתוחים של שברי עצמות יכולים לחשוף מקורות לפגיעה, למחלות ולמוות. התיעודים הארכיאולוגיים הללו חושפים רמזים לאיך חיינו והתפתחנו, ואיך נפתרו בעיות

הסתגלות של אבות אבותינו. .2 מידע מחברות של ציידים לקטים: מחקרים על עמים מסורתיים, במיוחד כאלו שהם יחסית מבודדים מהציוויליזציה המערבית, מספקים מקור לבדיקת השערות אבולוציוניות. למשל, מחקרים של קין היל וילארד קפלן מראים

שציידים מצליחים לא נהנים באופן ישיר מהמאמצים שלהם בגלל שהבשר מתחלק לכל הקבוצה. אך, הם נהנים

בדרכים אחרות. ילדי הציידים זוכים לטיפול ותשומת לב רבה יותר מהקבוצה, ובכך הבריאות שלהם משתפרת. בנוסף, הציידים המצליחים הם בעלי יותר נשים וילדים. גם מידע זה, מאפשר לנסח ולבחון השערות לגבי

הסתגלות פסיכולוגית. .3 תצפיות: תצפיות סיסטמטיות מספקות עוד מקור לבחינת השערות אבולוציוניות. האנתרופולוג פלין עשה איסוף שיטתי של תצפיות בטרינידד. כל יום, הוא הלך לכפר מסוים, ביקר בהמון בתים ואסף תצפיות והקלטות. הוא היה מסוגל לאשר, למשל את ההשערה שגברים עם נשים פוריות משתתפים ביותר ב"שמירה על בת הזוג" מאשר

גברים עם נשים פחות פוריות (הריוניות או מבוגרות.) הוא קבע זאת ע"י כך שהראה שגברים נוטים לריב יותר עם

גברים אחרים כאשר הנשים שלהם פוריות.

.4 דיווח עצמי: המידע מועבר באמצעות ראיונות או שאלונים. יש כמה תופעות פסיכולוגיות שנבחנו רק באמצעות דיווח עצמי. למשל, פנטזיות מיניות, הן חוויה אישית ולא ניתן לצפות עליה מבחוץ. במחקר שנעשה ע"י

אנתרופולוגים, התגלה שפנטזיות מיניות של גברים כוללות פעמים רבות יותר פרטנריות מיניות או פרטנריות מתחלפות. פנטזיות של נשים הן יותר מסתוריות, רומנטיות, בעלות ביטוי רגש והקשר. ללא דיווח עצמי, לא היינו

יודעים את המידע הזה. הדיווח העצמי, הוביל לגילויים רבים בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית- העדפות מיניות, אלימות כלפי בני/ות הזוג, דפוסי שיתוף פעולה ועלייה בהיררכיה החברתית ועוד. החסרון של דיווח עצמי הוא שאנשים יכולים להתבייש, לפחד או להציג את הדברים בצורה אחרת מהאמת. לכן, לא ניתן להסתמך רק על

שיטה זו.

.5 נתונים על היסטוריית חיים ורישומים ציבוריים: יש המון רישומים המתעדים תופעות כמו נישואים וגירושין, לידות ומוות, פשעים ועוד. וכך, ניתן להבין על תהליכים שקרו שנים רבות אחורה. למשל, בהסתכלות על רישומי נישואים

וגירושין מלפני 400 שנים, ניתן להסיק האם הדפוסים שקיימים היום הם יציבים לאורך שנים או מודרניים. שיטה

זו יכולה גם לתת עוד זווית לבחינת השערות אבולוציוניות.

.6 מוצרים של בני האדם: הדברים שאנו יוצרים הם הוכחה לנפש המתפתחת. למשל, מסעדות fast-food מעידות על העדפות הטעם של הדור הנוכחי. המוצרים הם מלאי שומן, סוכר, מלח וחלבונים. בנוסף, יצירות כמו רומנים

ופורנו, יכולות לייצג את הפנטזיות המשותפות של בני האדם, והצגות, ציורים, סרטים, מוזיקה, אופרות ועוד,

חושפים משהו על המנגנונים הפסיכולוגיים המתפתחים.

 

מגבלות של מקור מידע יחיד- לכל מקור מידע יש מגבלות. תיעוד המאובנים הוא מקוטע ויש בו פערים; אנו יודעים עד  כמה  מנהגים  של ציידים-לקטים בני זמננו הם ישנים או מושפעים מהשפעות מודרניות; דיווחים עצמיים לא תמיד מדווחים את האמת; מידע רב מוסתר בכוונה מתצפיות; ניסויים במעבדה מנותקים מן ההקשר של העולם האמתי; וגם

מידע מרישומים יכול להיות מוטה. הפתרון לבעיות אלו הוא אסוף מידע ממקורות רבים כאשר בוחנים השערות. מידע שיהיה עקבי לאורך כמה מקורות

מידע, הוא חזק מבחינה מתודולוגית. וכך, נוכל להגיע להשערות אמפיריות בפסיכולוגיה האבולוציונית.

 

זיהוי בעיות אדפטיביות (מהספר)

בני אדם, כמו הרבה מינים אחרים, התמודד עם בעיות אדפטיביות לאורך ההיסטוריה, ונוצרו גם מנגנונים הסתגלותיים

מורכבים. השאלה שעולה היא-  איך נדע מהן בעיות הסתגלות אלו? אנו לא יכולים לענות לגמרי על שאלה זו מכיוון ש:

א. איננו יכולים להריץ את השעון האבולוציוני אחורה ולראות עם מה התמודדו אבות אבותינו. ב. כל אדפטציה חדשה, יוצרת בעיות חדשות משלה, כמו להיות בתיאום עם מנגנון אדפטיבי אחר. יקח עשרות שנים להבין את כל בעיות

ההסתגלות האנושיות אך כן יש לנו התחלה: *הסבר של אבי על הבעיות: מדובר או בבעיות שהיו וייתכן שיש עבורן פתרון הסתגלותי, או בבעיות שקיימות כרגע, ואז ניתן לנבא דברים בעקבותיהן, או בעיות שיהיו בעתיד. בכל מקרה, מדובר בבעיות, ואז במנגנונים שעוזרים להתמודד

איתן.

• קו מנחה מתאוריית האבולוציה המודרנית: תאוריה זו מספרת כי ההתרבות השונה של קידוד גנים נועדה ליצור שוני. הולדת צאצאים או עזרה לקרובי משפחה, הם המנוע לתהליך האבולוציוני. לכן, כל הבעיות ההסתגלותיות חייבות להיות מוגדרות ע"י דברים שהם נדרשים בשביל להתרבות, או מסייעים להתרבות, בעקיפין. לכן, תאוריית

האבולוציה מנחה אותנו לעקוב אחר שיעורים נרחבים של בעיות הסתגלות:

א. בעיות הישרדות וגדילה- האורגניזם צריך להגיע לשלב בחיים בו הוא מסוגל להתרבות. ב. בעיות מציאת זיווג: האורגניזם חייב להיות נבחר, מושך" ולדעת לשמור על בן הזוג כדי לבצע התנהגות מינית

כדי להתרבות.

ג. בעיות של גידול הצאצאים: ההורים חייבים לעזור ולטפח את הצאצאים כדי שישרדו ויוכלו גם הם להתרבות.

ד. בעיות של סיוע לקרובים גנטית: המשימה הכרוכה בסיוע בהתרבות של בני משפחה שאינם צאצאים,

שנושאים עותקים של אותו הגן.