בעיות של שיתוף פעולה אצל אינדיבידואלים- מנגנונים מקורבים:

התנהגות אלטרואיסטית היא הגיונית כאשר יש קרבה גנטית, אז מדוע יש אלטרואיזם הדדי גם בקבוצות שאינן משפחה?

.1  אלטרואיזם הדדי + אלטרנטיבות- טריברס:

הציע את רעיונותיו בשנות ה.70- השאלה שנשאלת בחלק הזה של הקורס הוא איך התפתח שיתוף פעולה. דרך, אחת, אותה מציע טריברס, היא דרך אלטרואיזם הדדי. המנגנון של אלטרואיזם הדדי: אני מקבל מעשה נחמד    מזר, שמתי לב לכך, אני מרגישה טוב, ואז ייתכן שארגיש חובה להחזיר לאדם האחר, או שאני מחבבת אותו וארצה להחזיר לו טובה. זה התנעת תהליך ההדדיות. כל עוד יש אינטראקציה הדדית, גם אם זה מעשה אנוכי, זה

יעבוד. אך, יכול להיות שאקבל מעשה טוב, אך לא ארצה להחזיר טובה. השותף ישים לב לכך ולא תהיה הדדיות. לצד טריברס, אנשי תורת המשחקים העלו עוד מנגנונים, וישחקו עם סימולציות של כל מיני אסטרטגיות. יכול להיות הדדיות ישירה (דוגמא ,1 שני עיגולים,) או הדדיות עקיפה מסוג -1 שחקן א' עוזר ל-ב, ושחקן ב' מעביר את זה הלאה. אסטרטגיה זאת טובה יותר מבחינת הדרישות הקוגניטיביות- מישהו עשה לי טובה, אני לא צריכה לנטר את כל הדמויות סביבי, פשוט אתנהג כפי שיתנהגו אליי. בקבוצות קטנות, אני יכול לצפות שההתנהגות הטובה

תחזור אליי. (דוגמא -2 3 עיגולים.) הדדיות עקיפה מסוג -2 מערבת צפייה באחרים, א' עוזר ל-ב, ושחקן ג' צפה.

לכן הוא בוחר ליצור שיתוף פעולה עם א.' ולהפך. (דוגמא 2 גם כן.) ברירה מרחבית- הדדיות עם קרובים פיזית- בשכונה, ביישוב. יהיה לי קל יותר לשתף איתם פעולה. כל אלו, עשו להם המון סימולציות, והבסיס של כולם הוא

הרעיונות של טריברס.

נקודות מבט שונות לגבי נקודות פתיחה של תהליך בחירת התנהגות של שיתוף פעולה

א. היפותזת הטעות הגדולה- זה בעצם אוסף היפותזות שנסמכות על תאוריית האלטרואיזם ההדדי של טריברס. שיתוף פעולה (אלטרואיזם כלפי מישהו שהוא לא בן משפחה) יכול להתפתח דרך אלטרואיזם למשפחה, פשוט אעזור באותה דרך למישהו אחר בטעות, או דרך אלטרואיזם הדדי בקבוצות קטנות. כל שיתוף פעולה היום נשען

על הדברים הללו. (לסיכום- זה מתוך טעות/ ציפייה שהאחר איתי.)

שתי דוגמאות לאלטרואיזם הדדי

• האם נוכל לראות הדדיות בקופי אדם? ממצאים ממחקרים תצפיתיים אומרים שכן. ישנו מעין סחר חליפין- בשר תמורת תמיכה או יחסי מין, או משחק. ממצאים ממחקרים במעבדה אומרים שלא. קוף שיכול לבחור אחת משתי אופציות, אני יכול לבחור באמון בקוף השני, ואני מקווה שהוא ישיב לי טובה, או עדיף לי ללכת לבד ולקחת פרס

קטן יותר. המון מחקרים נעשו והם לא הראו הדדיות. המחקר של אבי: ניסיון לקשר בין הממצאים התצפיתיים למעבדתיים. הרעיון הוא לנסות לקחת מרכיבים בסיסיים

של התנהגות ארוכת טווח- כמו בטבע, ולראות אם נוכל להכניס אותם להתנהגות קצרת טווח, במעבדה. בניסוי- יש שני שימפנזים. השחקן (שימפנזה א) יכולה או למשוך את החבל, ואז בוטן אחד אליו ובוטן אחד לשני, או יש אופציה של בוטן אחד לי, ושום בוטן לשני. אנחנו רוצים לוודא שהנבדק מעריך את הבוטן, האם זה אכפת לו בכלל .)valued( חשוב לנו גם שהנבדק עשה זאת בכוונה (חיובי בכוונה, לא במקרה) ,)intentionally( ומה שעוזר לזה זה גם אם השחקן יעשה זאת באופן עקבי .)consistent( ואז נוצר רושם שהוא כמו ארוך טווח, וזה יוצר את

הקישור בין ממצאי מעבדה לתצפית בטבע. במחקר הזה ואחרים, יש המון שלבים כדי ליצור את כל התנאים ולבסס את כל ההנחות. דוגמאות: א. להבין שהוא יודע מה יקרה כשהוא מושך כל חבל, שהוא מכין את הכיווניות. עושים את זה 12 פעמים. גם לראות שבאמת אכפת לו, שהבוטן חשוב לו (שלב שני.) הם גם לומדים שאפשר להזיז את הדלת כל פעם רק לכיוון אחד, לא לשניהם. ב. שלב חברתי- כל שימפנזה בתא שלו, הדלת סגורה, ויש לנו את הנבדק שלנו. השאלה היא האם ברור לו שהוא לא יכול לקבל שני בוטנים. איזו העדפה תהיה לו- לבחור 1-1 או .1-0 זה בייס ליין להשוות אח"כ לממצאים של הניסוי, מה הם עושים באופן כללי. עשו זאת גם 12 פעמים, הם בחרו באקראיות(שלב .)6 שבוע שבועיים אח"ב עם שותף אחר, כדי לוודא שזה לא היה שימפנזה ספציפית שמתייחסים אליה בצורה מסוימת. כדי להבין

את הנטייה הבסיסית של השימפנזה.

עד עכשיו, הנבדק היה פעיל- הזיז את הדלת, לקח, וכו.' כלומר החוויה היא שמהעמדה הזו אני יכול לבחור באופן

חופשי. בשלב המבחן, הנבדק עובר לשלב המקבל, לצד השני. מגיע שותף חדש ויבחר את האופציות. השותף, תמיד יבחר באופציה שאנחנו נרצה (משאירים לו אופציה אחת פתוחה) אך הקוף הנבדק לא יודע זאת, הוא חושב

שאפשר לבחור באופן חופשי.

תוצאות:

• לאחר שהקוף הנותן לא נתן בוטן פעמיים,הקוף הנבדק החזיר לו .1-0את המחזור הזה של 3האינטראקציות

עושים 10 פעמים.

• בשלבים ההתחלתיים, הקופים 60% פעמים נתנו .1-1
• כאשר הם לא קיבלו, הם החזירו 1-0 ברוב המקרים
• כאשר קיבלו, החזירו 1-1 ברוב המקרים

מסקנות: יש כאן גם הדדיות ישירה שלילית וגם חיובית (אופציה רעה למי שהיה רע, אופציה טובה למי שהיה

טוב.) הצלחנו לראות הדדיות אצל קופים במעבדה. היה מקרה יוצא דופן- של זכר האלפא. הוא היה פחות סבלני,

לא משנה מה בן הזוג עשה. כל השאר הגיבו בתיאום פחות או יותר מלא.