העולם החברתי

 

*האדם הוא יצור חברתי בבסיסו. אנו תופסים אנשים אחרים (הבעות פנים, תכונות, מחשבות

שלהם,) והם תופסים אותנו.

*אנו גם מעבירים מסרים לאנשים אחרים- איך שאנו מדברים, הבעות פנים וכו,' והם מעבירים לנו.

אנו רוצים לייצר רושם ספציפי ואנו עושים את זה. לא הכול בשליטתנו.

*אנחנו לומדים מאנשים אחרים והם מלמדים אותנו.

*אנחנו אוהבים/שונאים/מקנאים אנשים אחרים והם גם אותנו.

*אנחנו מתקשרים עם אחרים- כותבים אסמסים, מתקשטים, מחזרים, מקניטים, רבים, משלימים, משכנעים… אנחנו כל הזמן בקשר עם אנשים אחרים. הקיום החברתי שלנו יותר תכוף מדורות

קודמים. אנחנו פועלים מתוך ידיעה שיש אנשים שאנו איתם בכל רגע נתון.

איך אנו מושפעים מאחרים?

.1  קונפורמיות

.2  צייתנות.

השפעה חברתית influence( social )

שינוי במחשבות ,רגשות ,או התנהגות של אדם שנובעת מהתנהגות (אמיתית או מדומיינת או מפוברקת )של אנשים אחרים. האדם לא חייב להיות נוכח לידינו אנחנו יכולים להיות מושפעים רק

מעצם זה שנדמיין אותו לידינו או מה הוא היה חושב/ אומר. (הסרטון של האיש והמעלית.)

 

 

.1  קונפורמיות

שינוי התנהגות של הפרט שנועד להפוך (או הופך) אותו יותר דומה לאדם אחר או לקבוצה. זה לא

תמיד מודע, הלחץ מופעל עלינו מבפנים. אחד הניסויים המפורסמים – שיפוטי הקווים של אש. המטרה היא להסתכל על הקווים בצד ימין ולראות איזה מהקווים הוא כמו הקו בצד שמאל. בחנו זאת כש 6 משתפי פעולה אמרו את התשובה הלא נכונה וחיכו לראות מה הנבדק יגיד. תחת לחץ חברתי היו 37 אחוז שגיאות מאשר אחוז אחד של שגיאה כשהם היו לבד. רק 25 אחוז מהאנשים עמדו

בלחץ החברתי במשך הניסוי כולו. אפילו שהלחץ היה כ"כ מינימלי, הנבדק בכלל לא הכיר את

האנשים ולא קשור אליהם בשום צורה, ועדיין הוא הרגיש צורך להתאים את עצמו לקבוצה.

למה אנו נוטים לקונפורמיות? 2 סיבות לקונפורמיות:

• הצורך להיות שייך – אנשים רוצים להיות חלק מקבוצה, ובשביל להיות חלק אני צריך להיות

מהנורמות. נורמה= "חוק" או אמונה קבוצתית לגבי איך נכון לחברי הקבוצה להתנהג

בהקשר מסוים. זוהי קונפורמיות נורמטיבית. למה קונפורמיות?

* הנורמטיביים הם יותר חלק מהקבוצה.

* אנשים אוהבים אנשים שדומים להם.

*קונפורמיות נורמטיבית היא אמצעי חזק לחבר בין אנשים (ולא לבלוט.) — לעיתים תכופות נורמות הן כמעט בלתי נראות עד ששוברים אותן (כמו מרחק אישי

כשמדברים עם מישהו.)

 

• הצורך להיות צודק – אם כל כך הרבה אנשים אומרים דבר מסוים, אולי הם צודקים ואני

טועה. זוהי קונפורמיות אינפורמטיבית. זה מהפה לחוץ- אני יודע שאני צודק אבל אני אגיד מה שהקבוצה אומרת כי אני רוצה להיות

חלק.

 

מה משפיע על קונפורמיות ?

v  אישיות– זה לא תלוי רק בממוצע של קונפורמיות מסוימת, זה תלוי גם בתכונות ובאישיות

של האדם איך הקונפורמיות תבוא לידי ביטוי.

 

v  גורמים מצביים:

• עמימות – לא ברור מה נכון, מה לא נכון, קשה לקונפורמיות להשפיע עלינו. אבל כשברור

מה צריך לעשות- הקונפורמיות חזקה.

• חוסר ניסיון – אני לא יודע איך לעשות משהו, לא יודע איך לאכול משהו במסעדה לדוגמה,

לכן יותר קל להיות מושפע מאנשים אחרים.

• גודל הקבוצה– ככל שהקבוצה יותר גדולה כך הקונפורמיות משפיעה יותר. (ניסוי עם

האנשים שמצביעים למעלה.)

• אחידות – אחידות הקבוצה שעליה מסתכלים, ככל שיש אנשים ששוברים את הנורמות כך

גם לנו יותר קל לשבור את הנורמות, ולהיפך.

 

v  גורמים אישיים:

גיל– השיא בכיתה ט.' אבל גם אנשים מבוגרים הם קונפורמיים.

מגדר– יותר גבוה אצל נשים

תרבות– יותר גבוה בתרבויות קולקטיביסטיות ולא אינדידואליסטיות.

 

 

האם קונפורמיות היא טובה או רעה ?

מצוין:

–תסתכלו על הכיתה מסביב (סדר ,ארגון) מה נכון ולא נכון לעשות בקבוצה.

–שיתוף פעולה ומקסום רווחים

>– סדר חברתי- אין סדר חברתי בלי קונפורמיות.

 

 

פחות מצוין: –תופעות עדר

–הקונפורמיות גורמת לכולנו להיראות אותו דבר אבל לא כולם רוצים להיראות אותו דבר.

–סגירות מפני האחר והשונה- אדם אחר וקבוצה אחרת, או דוגמה מדעית/אידיאולוגית אחרת.

–קבעון

–שינוי עמוק של מה שאנו רואים, חושבים באופן ש"סוגר" אותנו.

השינוי לעיתים תכופות הוא לא מודע.

דוגמה במצגת- ביבי וטראמפ- העמדה שלנו אל מול האם הם לקחו שוחד וכו' תושפע מהעמדה

הפוליטית שלנו. אנו מאמצים דעות שמתאימות לקבוצה שלנו ודוחים דעות של הקבוצה האחרת.