השאלות שסוציולוגים של הדת שואלים

1. למה יש כל כך הרבה דתות?
2. האם יש הבדל בין להיות נוצרי או דתי?
3. מה האינטראקציה של דת עם תופעות חברתיות- כמו למשל כלכלה?
4. איך דת עובדת בחברה- ואיך היא ממשיכה לעבוד בחברה המודרנית?
5. האם הדת נעלמת?

הדת הגדולה ביותר בעולם היא הנצרות- גרף של אחוזי התפוצה של הדתות בעולם: במצגת. אבל גם הנצרות מחולקת בתוכה לפלגים שהם דברים שונים במיוחד, וכנ"ל גם באסלאם.

אז למה יש כל כך הרבה דתות? (שאלה את הכיתה ואלו היו תשובות הכיתה):

1. יש שיגידו כמו מקס וובר: זה לא במקרה- הן משקפות צרכים תרבותיים חברתיים שונים בהתאם לאיפה שהן התפתחו.
2. זו תופעה קבוצתית- מהרצון של אנישם להשתייך לקבוצה ולהתחרות בקבוצות אחרות.
3. פשוט התפתח בנפרד ובמקביל.

מה המקומות הדתיים ביותר בעולם-

יבשת:

3/4  מהאנשים באפריקה אומרים שהדת חשובה להם.

המדינה

הכי דתית בעולם היא סנגל- 98% מהתושבים שם אומרים שהדת מאד חשובה להם.

דת וכלכלה:

אם מסתכלים על מפה של המקומות בהם הדת מאד חשובה, ומסתכלים מפה לפי עד כמה הם עשירים/עניים. רואים שבאופן כללי כמה שהמקום יותר דתי כך הוא גם יותר עני. יש יוצא דופן אחר בהקשר הזה, שהוא ארה"ב. איך זה הגיוני? קודם כל חשוב להגיד שלא כל ארה"ב מאד עשירה, ולא כל ארה"ב מאד ענייה. אבל עדיין, גם באופן כללי ולא רק ברצועת התנ"ך ארה"ב הרבה יותר דתית לעומת אירופה למשל.

inglehart and baker

שאלו דגימות מייצגות בכמעט כל מדינה בעולם לתת את הערכים שהכי חשובים להם. וכשהם חשבו את הכל הם קבלו שני קוטבים, כממוצעים של קבוצה:

1. לחלק מהחברות יש הרבה מקום לערכים חילוניים הגיוניים, לעומת חלק מהחברות ששמות הרבה דגש לערכים קהילתיים.
2. לחלק מהחברות יש ערכים לביטוי עצמי גבוה, לעומת חברות עם ערכים לביטוי עצמי נמוך.

כשממפים את מדינות העולם על הערכים האלו

למשל מדינות ערביות ואפריקה- מדגישות ערכים של קהילתיות ושל הישרדות יומיומית, אז לא ממש מתייחסים לביטוי עצמי. המדינות הפרוטוסטנטיות של אירופה גבוהות בביטוי עצמי וברציונליות, והן גם המדינות הכי פחות דתיות. בארה"ב היא גבוהה מאד בביטוי עצמי אבל גם גבוהה בקהילתיות- גם פה היא יוצאת דופן במיקום שלה על שני צדדים שונים בכל סעיף.

הם מראים שהכלכלה משפיעה על התפישות האלו- הם אומרים שחברות זזות, אם הן מתפתחות בשלב הראשון הן עסוקות בהישרדות וקהילתיות, ויש להם דת מסורתית. אז בשלב השני אם הן נעשות עשירות יותר, כקהילה- זה כבר לא עניין של הישרדות אבל הם עדיין לא זזו מחשיבה קהילתית לרציונלית. בשלב הזה הדתות יהיו מאד ממוסדות וגדולות ולא קהלתיות וקטנות. ובשלב האחרון מגיע שלב אחרון- משתנים מקהילתיות לערכים רציונלים. אז הדת משתנה, היא הופכת ליותר רוחניות. הדת נהיית הרבה פחות חשובה אבל אנשים חושבים הרבה יותר על המשמעות של רוחניות. ככה זה האירופאים למשל. זה מסביר למה יש לנו סוגים שונים של דתות בעולם- בהתאם למצב הכלכלי שלהם.

סוציולוגים מוכרים שמתעסקים באיך דת פועלת בחברה:

Emile Durkheim

נחשב לאב המייסד של סוציולוגיה. חי מאמצע המאה ה19 עד לתחילת המאה ה-20. הוא היה יהודי חילוני, אבל מאד עניין אותו לבדוקאיך הדת משפיעה על החברה ולמה החברה מאמצת את הדת. הוא לא עשה מחקרים בעצמו אלא השתמש ב-data של מחקרים אחרים של אנשים וניתח אותם לאור הרעיונות שלהם.

הוא אומר שאנשים חיים בשתי רמות, בדופלקס. הוא אומר שבני אדם דומים לנמלה בחוות נמלים. החברה משפיעה עלינו כל כך, כל כך משפיעה על איך שאנחנו- שהיא חלק מהמהות שלנו. זה בדיוק מה שדת עושה- עושה את ההפרדה בין החלק האינדיבידואלי שלנו לבין החלק שלנו כחברה. הדת מסמנת את העובדה שאנו חלק מחברה. אנחנו לא חושבים עליה באופן זה, אבל כך היא עושה. למה? היא מקרבת אנשים אחד לשני, ומקשרת אותם באופן חזק. לא האלוהים והמסורת היא שמשנה אלא הקישור בין האנשים. הוא חשב שדת היא פונקציונלית בשלושה דברים, שמתקשרים אחד לשני:

1. קוהסיביות חברתית- דת מוודאת שיש לנו סולידריות ואנו חלק מהקבוצה
2. שליטה חברתית- בגלל שיש לנו מוסר ונורמות שהדת נותנת לנו, זה עוזר לוודא שאנחנו קונפורמיסטים. דת יכולה לתת גם לגיטימציה לשלטון.
3. לתת משמעות ותכלית לחיים.