התפתחות מוסרית

מה משפיע על התגובה של המטפלים? מניחים כי היכולת של המטפלים להגיב לתינוק נובעת מהיכולת להבין את  המצב הרגשי שלהם. הקשר בין סוג המודל לבין התגובה של המטפל היא בקורלציה, אך ניתן להניח

שהרגישות של המטפל והתגובות שלהם הם הסיבה לסגנון ההיקשרות.

נראה כי סגנון ההיקשרות של התינוק משפיע על חייו הבוגרים. לדוגמה, יכולות אקדמיות, קוגנטיביות, קשרים חברתיים. ילדים בעלי היקשרות בטוחה יצרו קשרים מוצלחים יותר והישגים אקדמיים גבוהים יותר.

התפתחות מוסרית מרגע הלידה תינוקות יכולים להבחין בין הנאה וכאב. במהלך התבגרותם הם יבחינו שיכול להיות שדבר שגורם להם להנאה יכול לגרום לסבל לאדם אחר, והם מתחילים לאזן את הצרכים שלהם והצרכים של

אחרים על ידי הבחנה בין טוב לרע.

פיאגט טען כי ההתפתחות המוסרית של ילדים מונעת על ידי 3 דרכים:

• המחשבה המוסרית של ילדים עוברת ממציאותיות ליחסיות. כלומר, ילדים צעירים מבינים חוקים

מוסריים כאמת מוחלטת שאינם משתנים לפי דעות. כשהם מתבגרים, הם מתחילים להבין שהמוסר

משתנה מאדם לאדם ואינו קבוע.

• המחשבה המוסרית עוברת מהוראות לעקרונות.  הם  מתייחסים לחוקי  המוסר  כמנחים פעולות

במצבים מסוימים, כהוראות קבועות. לאחר מכן, הם מבינים שאלו הם עקרונות מוסר שיכולים

להשתנות בהתאם לסיטואציה. (לדוגמה, ילד שפיספס את תורו יקבל שניים ברצף.)

• המחשבה המוסרית עוברת מתוצאות לכוונות. ילד צעיר מתייחס לפעולה שקרתה בטעות וגרמה

לנזק רב  כחמורה יותר מאשר פעולה מכוונת  שגרמה להרס קטן יותר.  בהתבגרות,  הילד מבין

שהמוסריות מושפעת מהכוונה של האדם ולא מהתוצאה של הפעולה.

ההשערות של פיאגט בנו את ההבנה כיום אך הן אינן  מדויקות מבחינת גילאים. קוהלברג התבסס על השערותיו ופיתח תאוריה נוספת על התפתחות מוסרית. הוא הציג לאנשים דילמות מוסריות, ולפי תגובתם הבין כי רוב הילדים נמצאים בשלב קדם–יסודי ,PRECONVENTIONAL שהוא שלב בהתפתחות המוסרית, לפיו המוסריות של פעולה נקבעת על ידי ההשלכות של המעשה על הפועל. הילדים נוטים לבחור

בפעולה שהסיכויים לקבל עונש עליה הם קטנים ביותר. קוהלברג טען שבמהלך הבגרות, הילדים מגיעים לשלב יסודי ,CONVENTIONAL שבו המוסריות של פעולה נקבעת לפי  רמת ההתאמה שלה למוסכמות חברתיות. אנשים  בשלב זה מאמינים  כי  יש להתנהג לפי

המוסכמות החברתיות, הם לא מתייחסים רק לעונש אלא לכלל ההשלכות החברתיות של המעשה.

חלק מהבוגרים עוברים לשלב פוסט–יסודי ,POSTCONVENTIONAL שבו המוסריות של מעשה

נקבעת על ידי עקרונות כללים שמייצגים ערכי ליבה כגון חירות, הזכות לחיות ולהשיג אושר. יש לנהוג לפי הערכים הללו, אפילו אם עוברים על חוק. ההבחנות של קוהלברג מאוששות במחקר, אך נראה כי ההתפתחות המוסרית היא רכישה של יכולות, אך האדם יכול לבחור באיזה סוג של שלב מוסרי להשתמש בכל עת. המחקרים של קוהלברג נעשו על זכרים אמריקאים, ולכן לא ניתן לשייך את הממצאים על נשים או על תרבויות אחרות. מצאו כי בתרבויות שונות ערכי הליבה עשויים להיות שונים, ולכן יהיה הבדל בקביעת

השלב המוסרי של האדם. בנוסף, לא ניתן לנבא התנהגות מוסרית בפועל לפי חשיבה מוסרית. לפי גישת האינטואציה המוסרית, הדרך לנבא התנהגות מוסרית היא על ידי הרגשות שמתעוררים אצל האדם בעת מחשבה על המעשה. הרגש של האדם יכול להיות הסיבה שלו לפעול בדרך מסוימת או להימנע

ממנה. למדנו כי לאנשים יש מנגנון שמאפשר להם להרגיש רגשות של אחרים, חמלה. המנגנון מאפשר גם לילדים צעירים לקבל החלטות מוסריות. תינוקות יכולים להבחין בין פעולות שמפרות כללים חברתיים לבין פעולות

שגורמות לסבל והבחנה זו מניעה את ההחלטות המוסריות שלהם. בין הילדות לבגרות יש שלב ביניים, שלב ההתבגרות. שלב ההתבגרות ADOLESCENCE הוא תקופת ההתפתחות שמתחילה בהתבגרות המינית (גיל )14 ונמשכת עד תחילת הבגרות (גיל .)18-21 בתקופה קצרה זו האדם עולה במשקל ובגובה. תחילת פרץ הגדילה מהווה את גיל ההתבגרות ,PUBERTY תחילת השינויים הגופניים שמקושרים לבשלות מינית. השינויים הללו מערבים את מאפייני המין הראשוניים שהם

מבנים גופניים שקשורים לרבייה, וגם את מאפייני המין השניוניים שהם מבנים גופניים שמשתנים בבשלות המינית אך לא קשורים באופן ישיר לרבייה. גם המוח עובר שינויים, כגון יצירה מוגברת של רקמות, חיבורים

בין האונות הפרונטלית והפרייטלית (למידה ושפה) והשינוי המשמעותי ביותר הוא בקורטקס הפרה- פרונטלי. מוח של תינוק יוצר יותר סינפסות מן הצורך ועד גיל שנתיים יש להם בעך פי 2 סינפסות מאשר למבוגר.  במהלך ההתבגרות מתרחשת גזימה של סינפסות שפחות בשימוש. תהליך זה מאפשר הסתגלות

מותאמת לעולם. תחילת גיל ההתבגרות משתנה בין אנשים. בדרך כלל, ילדים מתחילים את שלב ההתבגרות בגיל דומה להורה ממין זהה. העולם נמצא במגמה של התקדמות בתחילת גיל ההתבגרות, כך ששלב זה נהיה ארוך יותר מבעבר. סיבות לכך יכולות להיות תזונה שונה (האוכל כיום יותר שומני והוא מעלה את רמות האסטרוגן בגוף,) רעלים סביבתיים או לחץ. בכל מקרה, להתפתחות המוקדמת ולהתארכות של שלב ההתבגרות יש השפעות פסיכולוגיות. המתבגרים מרגישים כאילו הם קרועים בין שני עולמות, ושיש עליהם יותר מדי

הגבלות ביחס לבגרות שלהם. בעקבות זאת, הם מתנהגים במרדנות. למרות ההנחה הרווחת, שמתבגרים נוטים לחילופי מצב רוח בעקבות שינויים הורמונליים, מחקרים מראים כי השינויים ההורמונלים של מתבגרים הם מזעריים מאוד ואין הצדקה למצבי הרוח. בנוסף, ההתנהגויות

המרדניות שלהם אינן משמעותיות ולא נמשכות במשך חייהם.

עם זאת, שלב ההתבגרות אכן מאתגר לכמה סוגים של אנשים. ראשית, בנות שמתבגרות לפני חברותיהן. המתבגרות המוקדמות לא מפתחות את היכולות הבוגרות אך הנראות שלהן היא בוגרת ולכן מתייחסים אליהן כבעלות יכולות אלו. מצפים מהן להתנהגות שאינה תואמת את היכולות שלהן. בנוסף, המתבגרות המוקדמות מושכות תשומת לב מגברים, דבר שיכול להוביל לבעיות רגשיות. לעומת בנות, זמן תחילת שלב ההתבגרות של בנים אינו מעיד על תוצאות שליליות, אלא משך הזמן שעובר מהשלב הראשון לאחרון הוא שמעיד. שנית, הומוסקסואלים. הנטייה המינית שלהם מגדירה אותם באופן שונה, למרות שבשלב זה המתבגרים מנסים להיות דומים ולהשתלב עם כולם. לעיתים רבות הם נתפסים כבעלי בעיה או כעוברים על

מוסכמה חברתית.