תיאוריות מודרניות

תיאוריות מודרניות: שכטר וזינגר פיתחו תיאוריה חדשה שמשלבת אספקטים משני התיאוריות המוקדמות- תיאוריית שני הגורמים של הרגש מציעה שגירוי מפעיל מצב של עוררות גופנית שהשכל מפרש כרגש ספציפי. בזמן של גירוי הגוף מייצר תגובה כללית, שמאפיינת את כל הרגשות. האדם מקשר בין השינוי הגופני לבין הגירוי ויוצר את הקשר המתאים לסיטואציה. מחקרים רבים איששו אספקט של תיאוריה זו, שקובע כי האנשים מפרשים את הרגש שלהם בהתאם לגירוי ולסיטואציה. מחקרים אחרים סתרו את הטענה השנייה כי ניתן

לראות שיש שינויים גופניים שמתרחשים רק לרגש מסויים או יותר לרגש מסויים.

המוח הרגשי: לאמיגדלה חלק גדול ביצירת הרגשות אצל האדם. פגיעה באמיגדלה לא תגרום לחוסר הרגשת רגשות, אלא לקושי ביצירת רגש מתאים (בעיקר ברגשות שליליים.) הערכה )APPRAISAL( שמשמעה הערכה של

האספקטים הרגשיים הרלוונטיים של הגירוי. האדם חייב להבין מה הוא חווה כדי לייצר רגש. לה-דו גילה שני נתיבים שהגירוי עובר דרכם במוח: הנתיב המהיר- הגירוי מגיע לתלמוס ומשם ישירות

לאמיגדלה. הנתיב האיטי- עובר בתלמוס, דרך הקורטקס ורק אז מגיע לאמיגדלה. הנביתים קורים בו זמנית, כאשר הנתיב המהיר עושה עיבוד יותר כללי, והאיטי מפרש את הגירוי לעומק. אנחנו מפסיקים להרגיש רק

 

לאחר שהקורטקס עיבד את המידע והבין מהו הגירוי ומה משמעותו (לכן אנשים עם פגיעה בקורטקס וילדים

שהמוח שלהם לא התפתח מספיק לא שולטים טוב ברגשות שלהם.)

הויסות של הרגש ויסות רגשי מתייחס לאסטרטגיות שאנשים משתמשים כדי להשפיע על החוויות הרגשיות שלהם. חלק מאסטרטגיות אלו הן התנהגותיות (הימנעות ממצבים שמעלים רגש מסוים) וחלק קוגניטיביות (העלאת זכרונות שמזכירים רגש.) אסטרטגיה אחת היא תיוג ההשפעה של הרגש, בה האדם מסביר כיצד הרגש

משפיע עליו, ובכך מוריד את ההשפעה שלו. אסטרטגיה נוספת ויעילה ביותר היא הערכה מחדש

,REAPPRAISAL שכוללת שינוי של חוויה רגשית על ידי שינוי ההתייחסות לגירוי. אנשים יכולים להפחית את פעילות האמיגדלה ולהגביר את פעילות הקורטקס באמצעות שיטה זו. הערכה מחדש היא יכולת, יש אנשים שיותר טובים בזה ויש שפחות. ניתן להשתמש בזה בשיטות טיפוליות. אולם אנשים שטובים בזה לא

משתמשים ביכולת זו כי היא דורשת מאמץ רב.

תקשורת רגשית ביטוי רגשי הוא סימן שניתן לראות למצב רגשי. ניתן לזהות מצב רגשי של האחר ע"י דיבור, מבט, הליכה ומגע. בדרך הטובה ביותר לבטא רגש היא באמצעות הבעות הפנים. החוקרים אקמן ופריזן ערכו מחקר ובו

תייגו יחידות פעולה ייחודיות בפנים. גם דרווין התייחס להבעות פנים אצל האדם והחיות. הוא טוען כי הבעות פנים היא דרך בשביל חיות לתקשר ולהגיד לחיות אחרות איך הן עומדות להתנהג. דרווין מקדם את ההשערה האוניברסלית שמציעה כי הבעות רגשיות הינן בעלות משמעות זהה אצל כולם. השערה זו מאוששת באמצעות העובדה כי אנשים עיוורים מצליחים לחייך למרות שלא ראו חיוך, וכי תינוקות עושים פרצופים בהתאם לטעם. גם אנשים מתרבויות שונות עושים את אותן הבעות פנים. לא כל החוקרים מסכימים עם טענה זו, כי אנשים לא תמיד יכולים

להתאים בין 'משפחות' של הבעות פנים נכונה. מילים הם סמנים -SYMBOL( תבנית, דוגמה שאין לה קשר סמנטי למשמעות של המילה,) בעוד שהבעות פנים הן אותות -SIGN( נגרמים כתוצאה מהדברים שהם מסמנים, ולכן יש קשר ביניהם.) לעיתים קשה להבחין במשמעות המדויקת של סמנים או אותות, והפתרון הוא ההקשר. החוויות הרגשיות שלנו גורמות לביטויים הרגשיים, אך גם להיפך. לפי השערת הפידבק הפרצופי הבעה רגשית יכולה לגרום ליצירת הרגש שהיא מסמנת. העובדה שהבעות פנים יכולות לגרום לרגשות מסבירה למה אנו יכולים לזהות רגשות אצל אחרים. אנשים נוטים לחקות בן אדם שהם באינטראקציה איתו, דבר שמסייע לאדם להזדהות עם חברו

ולהבין את מה שהוא מרגיש.

 

הוא נורמה לביטוי רגש

לפעמים אנשים יוצרים הבעות פנים מטעות. חוק הייצוג RULE DISPLAY

מתאים. ציות לחוק זה דורש מס' טכניקות:

 

.1  התעצמות INTENSIFICATION כוללת הגזמה בהבעה של הרגש, כמו כשאנו לא מרוצים ממתנה

כלשהי. .2  אי-התעצמות  DE-INTENSIFICATION  היא  צמצום  הבעת  הרגש שלך,  כמו  במקרה שאדם

מפסיד בתחרות והוא מנסה להסתיר את האכזבה.

.3   עטיית מסיכה MASKING הבעת רגש במקום הרגש האמיתי, כמו שופטים שגורמים לעורכי דין

להרגיש שהם מקשיבים להם.

.4  נטרול כולל לא להביע רגש כלל, כמו פוקר פייס.

למרות שכל התרבויות משתמשות בכללים אלו, בכל אחת מהתרבויות משתמשים בהם באופן שונה.

 

לפי דרווין, גם כאשר אנשים מנסים להסוות את הרגש האמיתי, קיימות תת הבעות שנגרמות ע"י שרירים בפנים שלאדם אין שליטה עליהם,  שמסגירים את הרגש האמיתי. דרכים להבחין בהבעות פנים אמיתיות

ללא אמיתיות:

.1 מורפולוגיה– קיימים שרירים אמינים שהאדם לא שולט בהם והם מסגירים את הרגש (לדוג' קמטי

עיניים.) .2  סימטרייה– הבעות אמיתיות נוטות להיות יותר סימטריות מאשר הבעות לא אמיתיות

.3 משך זמן– הבעות פנים אמיתיות נוטות להמשיך זמן קצר (בין חצי שנייה ל5- שניות) יותר מהלא

אמיתיות.

.4 תבנית טמפורלית– הבעות אמיתיות מופיעות ונעלמות באופן 'חלק' יותר מהבעות לא אמיתיות.

למרות כל ההבדלים האלה, לאנשים קשה להבחין בשקרים- מדוע?

.1  אנשים נוטים להאמין שאנשים אחרים מביעים את הרגשות האמיתיים שלהם.

.2  אנשים לא יודעים מה לחפש אצל אנשים כדי לדעת שהם משקרים.

מכונות יכולות להבחין בשקרים יותר טוב מהאדם. מנטר השקר הכי טוב הוא הפוליגרף שמודד סימנים של לחץ (רגש שבדרך כלל מופיע אצל אנשים שמשקרים.) גם הפוליגרף לא כ"כ מדויק- מה שמוביל למסקנה כי

גם מכונות לא יכולות לנטר שקרים.