קשה לנו מאוד לחשוב בלי שפה.
מבנה שטחי של שפה:
- מילים– סימבולים אבסטקרקטיים, מייצגות משהו.
- משפטים– דרכים שונות לחבר אותן. הסדר והתפקיד של המילים במשפט יש להם משמעות.
ישנם אין סוף משפטים.
- נרטיבים (טקסטים-) דרכים לחבר משפטים.
האדם ושפה-לא תמיד הייתה לנו שפה. נשאלת השאלה- האם רק לאנשים יש שפה? לאיזה חיות יש
שפה ולאילו אין? (סרטון קוקו הגורילה)
נים צ'ימפסקי הוא צ'ימפ שבשנות ה60 הובא לאוניברסיטת קולומביה, והחליטו שהולכים ללמד אותו שפה ממש לדבר. הר טרס (תלמיד של סקינר) השקיע שנים כדי ללמד אותו שפה. לא הצליח באופן
מלא. אחרי הניסיון הזה הסיקו מסקנות על הבדלים בין חיות לבני אדם-
הבדלים בין בני אדם לחיות:
o אוצר מילים, מילון מצומצם, מספר חיבורים מצומצם o דורש המון עבודה, שנים של עבודה o הסימנים, השפה לא עוברים מחיה לחיה o לא מאפשר יצירת אין סוף משפטים
לטענת טרס–
o מעולם לא ספונטנית- החיה אף פעם לא פותחת בשיחה, החיה תמיד מגיבה
o תמיד קשורה בכאן ועכשיו- חיות לא יכולות לדבר על משהו שהוא לא כאן ועכשיו, אין דיבור
על העתיד.
דברים שאנחנו עושים עם שפה:
- תקשורת– מילולית. (יש גם תקשורת לא מילולית אך היא מאוד מוגבלת).
- תרבות– כותבים ומפתחים תרבות (שייקספיר לדוגמה.) אפשר לתאר תרבות רק עם נורמות
ללא שפה, אך היא אחרת בלי שפה.
- ידע– רוכשים ידע. ידע בשפה הוא אחרת מידע בלי שפה, כמו רכיבה על אופניים.
אנאלוגיות/מטאפורו ת
יחסים של דמיון בין מערכות שיש ביניהם יחס. לומדים על האובייקט השני מהאובייקט
הראשון.
- מאפשרות לנו להעביר ידע מתחום אחד לתחום אחר.
- בשימוש מדעי:
– המוח הוא כמו מחשב – הנפש היא כמו מערכת הידראולית
- ויום יומי, ספרותי, יצרתי…
הטענה של גודמן– כל שני אובייקטים דומים ושונים באינסוף תכונות. כשמשווים בין שני דברים
אפשר להשוות בין אינסוף תכונות. אז איך הופכים משפט של השוואה למשמעותי, אינפורמטיבי?
מה שהוא מציע, זה להסתכל על מערכות יחסים – להתמקד באיזה תכונה השווינו ביניהם. (לדוגמה- ראיה היא כמו שרשרת- להסתכל על התכונות של שרשרת ולקחת את הכי רלוונטית לראיה. אם
לדוגמה מדברים על יחסים של כוח אז זו תהיה מערכת היחסים שדרכה אשווה בין שני האובייקטים.)
לא כל האנלוגיות הן במילים – בצורות, בצלילים… אך זה מותנה ביכולות הוורבליות שלנו.
לעיתים אנחנו מדברים על דברים מופשטים בעזרת מטאפורה ואנלוגיה, לדוגמה- החיים הם מסע: זה אומר ש- יש לו כיוון בחיים. אני נמצא במקום שאני רוצה להיות בו. אני בצומת דרכים. היא תגיע
רחוק בחיים.
יש פה מערכת מטאפורית שגורמת לנו לחשוב על החיים במושגים של מסע.
יש לסיסטמות, מטאפורות האלה השפעה חשובה על החשיבה שלנו, על המסקנות שלנו.
מטאפורות לפשע: חיית פרא/וירוס שמדבק. אורב/מדבק. אכיפה, צייד כביכול/ תרופה, שינוי חברתי.
משפיע על החשיבה שלנו, על המסקנות שלנו, על איך אנחנו חושבים שצריך לטפל בפושעים
וכו.'
.2מבנה, אתגרים, רכישה
ד"ר ענבל ארנון– רכישת שפה
רכישת שפה ראשונה יש לה כמה מאפיינים:
- אוניברסלית, כל ילד שמתפתח בצורה בריאה יכול ללמוד.
- דומה בשלבים, אך לא בתוכן (בין שפות שונות.)
- ספונטנית- הדחף לבר ולתקשר הוא ספונטני בלי צורך בהוראה
- הידע שנוצר הוא יצירתי, פרודקטיבי- אנחנו יכולים להפיק שאף פעם לא שמענו
- היכולת לרכוש שפה היא מורכבת- קשה ללמוד עוד שפה, כמעט בלתי אפשרי לייצר
מערכות שמדברות
תהליך הלמידה:
- חודשיים- קווניג- להשמיע קולות פעייה, בכי. לא רנדומלי, זה אינטרקציה, תגובה
- 5 חודשים- ווקליזשיון- הפקה של מגוון יותר גדול של צלילים, הריאות מתפתחות.
- 9 חודשים- מלמול קנוני- באבלינג- תינוקות מתחילים להתעמל על הצלילים של השפהשלהם. חזרה על הברות מהשפה שלהם. בד"כ הברות פתוחות, עיצור – תנועה (אה, בה גה.)למלמול בשלב הזה יש מאפיינים של שפה האם- תינוק שלומד עברית יפיק צלילים
בצורה שונה מתינוק שלומד יפנית. ילדים חירשים ממלמלים בידיים! חלקים משפת הסימנים.
- 15 חודשים- מופיעות המילים הראשונות- צימוד של מילים שיוצרות משמעות. כמו 'בוק-'
התינוק אמנם לא אומר בקבוק אבל הוא מתכוון לבקבוק.
- שנתיים וחצי- אמירות שכוללות יותר מילים. גדילה של הבנת תורת הצורות, ומורכבות
התחביר.
-שנים 5 ·