דו לשוניות

מחקרים מוקדמים הראו כי ילדים דו-לשוניים לומדים שפה יותר לאט, ציוני הIQ שלהם היו נמוכים. בהמשך, מצאו בעיות במחקרים המוקדמים. ראשית, המבחן ניתן באנגלית ללא קשר לשפה העיקרית של הילד. שנית, הילדים הדו-לשוניים היו ילדים של מהגרים שלא ידעו אנגלית ולכן האנגלית שלהם לא הייתה ברמה גבוהה. נוסף, הילדים הגיעו מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר מהילדים החד-לשוניים, דבר שהשפיע

על הציונים.

מחקרים אחרונים הניבו ממצאים שונים לחלוטין. הראו כי ההתפתחות של דו-לשוניים אינה איטית יותר, ואף יש להם יכולות יותר טובות מלילדים אחרים. היתרונות של דו-לשוניים כוללים שליטה על היכולות הקוגנטיביות, משום שהם בוחרים באופן מודע באיזו שפה להשתמש בכל עת. בנוסף, אצל דו לשוניים

מופיעה מחלת אלצהיימר בגיל מאוחר יחסית.

למידה של שפה שנייה יוצרת שינויים נצחיים במוח. האונה הטמפורלית דחוסה יותר אצל דו לשוניים. מחקרים נוספים מצאו חסרונות לדו-לשוניים, לדוגמה אוצר מילים קטן יותר בכל שפה, הקדשת זמן רב

יותר לעיבוד שפה ולהרכבת משפטים.

האם מינים אחרים יכולים ללמוד שפה אנושית? המוח האנושי בנוי בצורה יעילה לרכישת שפה.

היו ניסיונות ללמד קופים שפה אנושית מדוברת. מצאו כי מיתרי הקול שלהם אינם בנויים ליצירת מילים.

לאחר מכן, ניסו ללמד קופים את שפת הסימנים האמריקאית. החוקרים התייחסו לקופה כאל ילדה חירשת, עיצבו את הידיים שלה לצורת הסימנים. לאחר 4 שנים הקופה וואשו למדה כ160 מילים והצליחה ליצור

הקשרים של מילים לתחומים שונים (לכלוך מתחום של חפצים לתחום קופים אחרים.) בתקופה מסוימת,

וואשו אימצה גור קוף והקוף למד מילים בשפת הסימנים על ידי תצפית. חוקרים אחרים לימדו שימפנזות שפה של צורות גיאומטריות. שימפנזה צעיר הצליח לקלוט את השפה במהירות, יצר ביטויים חדשים מהרכב של מילים. ממצאים מהמחקרים הראו כי קופים יכולים ללמוד אוצר

מילים רחב, להרכיב ביטויים חדשים וליצור הבנה עמוקה של מילים.

המגבלות של הקופים ברכישת שפה:

• אוצר המילים היה קטן יותר מאוצר המילים של ילדים בגיל דומה.
• הקופים לומדים מילים פשוטות וקונקרטיות, ולא מילים מופשטות.
• הבנת דקדוק מוגבלת. המשפטים שהקופים הרכיבו בדרך כלל לא היו דקדוקיים.

שפה ומחשבות יש חוקרים שטוענים כי שפה היא ביטוי של מחשבות. בנימין וורף, בניגוד אליהם, ניסח את ההשערה השפתית היחסית, לפיה השפה מעצבת את טבע המחשבות. וורף הבחין כי לאוכלוסייה בקנדה יש מילים

מרובות למילה – 'שלג.' ביקורת על טענתו היא שהיא אנקדוטית, מתייחסת למקרה יחיד. שפה וצבעים: אלינור רוש הרחיבה את ההבחנה של וורף, בתיאור של שבט שיש לו רק שני מונחים לביטוי של צבעים שונים. עם זאת, אנשי השבט מצליחים לזהות מגוון של צבעים. ההבחנה של רוש מתנגדת לדעתו

של וורף, שהשפה מבטאת את החשיבה (השבט יכל לחשוב על יותר צבעים משיכלו לבטא בשפה.) ראיות אחרונות מעידות כי השפה כן משפיעה על תפיסה מחשבתית. ניסוי שנערך עם ילדים אמריקאיים ועם שבט ההימבה (שיש להם רק 5 שמות לצבעים) הראה כי הילדים מצליחים לזהות את הצבעים בקלות כאשר הם מכירים את השם של הצבע. ממצאים דומים התקבלו ממחקרים על מבוגרים. [ניסוי ריבועים

כחולים בגוונים שונים, על אמריקאיים ורוסים]. שפה וזמן: דוברי מנדרינית נוטים לחשוב על זמן כמבטא כיוון מעלה או למטה. דוברי אנגלית נוטים להתייחס לכיוון קדמי או אחורי. הנחקרים נשאלו על זמן, האנגלית ענו מהר כשראו תמונה בעלת אופי קדמי

או אחורי, ולהיפך בהתאמה אצל המנדרינית. לאחר שלימדו את דוברי האנגלית מונחי זמן בהבנה מנדרינית,

הם הצליחו לענות במהירות על שאלות מסוג זה. המסקנה היא שאופן הבנת השפה משפיע על אופן החשיבה. לאחרונה, מחקרים מנסים להבין את רמת האמת בהשערה השפתית היחסית של וורף. לטענתם, הסבר צריך

להיות יותר מדויק באשר להשפעת השפה על החשיבה. השפה יכולה להדגיש מובנים מסוימים של תפיסה,

ומאפשרת לאדם לנסח חוקים לפתרון בעיות.

תפיסה ויצירת קטגוריות ראינו כי תפיסה מושפעת משפה, אך ישנם מאפיינים נוספים שמשפיעים על התפיסה. תפיסה היא ייצוג

מנטלי של קבוצות או קטגוריות בעלות מאפיינים משותפים (חפצים, אירועים או גירויים.) תפיסות הן הכרחיות ליכולת להבין את העולם. תחילה, נתאר גישות שמסבירות כיצד תפיסות נוצרות. לאחר

מכן, נתייחס למחקרים שמקשרים בין יצירת תפיסות וארגונם לבין המוח.