המערכת הלימבית

חלק מהמוח הקדמי שכולל את ההיפותלמוס, היפוקמפוס והאמיגדלה. כל אלה קשורים למוטיבציה,

רגשות, למידה וזיכרון. ההיפוקמפוס חיוני ליצירת זכרונות חדשים ולקשר אותם למע' של ידע כדי שיוכלו להיות מאוחסנים ללא

מגבלת זמן בחלקים אחרים בקליפת המוח – הקורטקס. האמיגדלה נוטל  חלק מרכזי בתהליכים רגשיים, ובמיוחד בהיווצרות זיכרונות רגשיים. מחוברת במיוחד

לזכרונות שקשורים לפחד, ענישה וחיזוק.

מבנה אחר הוא הבאזל גאנגליה ganglia( )basal – סט של מבנים תת קליפתיים שמובילים לתנועות מכוונות.

ממוקם מתחת לתלמוס וההיפותלמוס. חלק אחד של הבאזל הוא הסטריאטום שמעורב ביציבות ותנועה.

המערכת האנדוקרינית היא רשת של בלוטות שעובדת בשילוב מע' העצבים, כדי להתאים בין תחושות, רגשות, והתנהגויות לבין הפרשת הורמונים. מה שמשפיע על מערכות רבות כמו מטבוליזם, גדילה

והתפתחות מינית. מה שמשפיע על מע' זו הוא ה- gland pituitary האחראי על ייצור ההורמונים בגוף,

שמכווינים את התפקיד של גלאנדים =(הורמונים) אחרים בגוף.

קליפת המוח  אחראי על הפעילויות המורכבות כמו רגשות, תנועה ומחשבות, ויושבת על המוח כמו פטרייה. המשטח החלק מעל קליפת המוח נקרא gyri והשקעים נקראים sulci . התפקיד של קליפת המוח יכולה להיות ב3- שלבים

בחלוקה של הקליפה ל2- המיספרות:

 

• ארגון לאורך ההמיספרות – חלוקה של ההמיספרות לשני צדדים, ימין ושמאל, כאשר כל צד אחראי

לצד הנגדי של הגוף control( .)contralateral כלומר, הצד השמאלי מקבל פקודות ומפעיל את הצד

הימני ולהיפך. ההמיספרות מחוברות באמצעות ה- ( callosum corpus )

• ארגון בתוך ההמיספרות– הבדלה בין חלקי ההמיספרות השונים. לכל המיספרה יש 4 חלקים:
• האונה העורפית lobe occipital – מעבדת מידע ויזואלי. ממוקמת אחרי קליפת המוח.
• האונה הקודקודית lobe parietal – מעבדת מידע מחישת מגע. האזורים השונים שלה מחולקים

לפי איברים.ממוקמת לפני האונה העורפית

• האונה הטמפורלית lobe temporal – אחראית לשמיעה ולשפה. ממוקמת באזור התחתון בצד כל

המיספרה

 

אחראית לתנועה, חשיבה מופשטת, זיכרון, תכנון ושיפוט.

– frontal lobe

• האונה הקדמית

 

ממוקמת אחרי המוח הקדמי.

• ארגון בתוך כל אונה – השלב השלישי בארגון הוא בכל אונה. הצגה של מידע בכל אזור המיועד לו. אזורי אסואציה areas( )association – נוירונים שעוזרים בנתינת הבנה ומשמעות למידע שמגיע לקליפה. דוג' לכך היא נוירון המראה – נוירונים הפעילים כאשר יצור מבצע התנהגות/פעולה כמו לוקח או מתפעל אובייקט. אבל הם פעילים גם כאשר יצור אחר מבצע פעולה זו. נוירונים אלו נמצאים באונה הקדמית והקודקודית. כאשר לפעולה שהאדם מבצע ישנה גם מטרה אז הנוירונים

פעילים אף יותר.

גמישות המוח המוח מסתגל לשינויים במידע המתקבל, תכונה זו נקראת גמישות .)plasticity( לדוג' אם איבדת אצבע, ניתן להסיק כי הנוירונים שקשורים לאצבע זו ייחלשו. אך לא כך הדבר, ונוירונים אלו מגיבים לגירויים באצבעות

הסמוכות. ההתפתחות והאבולוציה של מע' העצבים

מע' העצבים היא המערכת הראשונה שנוצרת אצל העובר. היא מתחילה כתעלה עצבית tube neural שתהווה את הבסיס לעמוד השדרה. מצד אחד מתפתחים המוח האחורי (שבוע )4 , התיכון והקדמי (שבוע ,)5 ויוצרים את השונות שלהם. בשבוע ה7- המוח הקדמי מתרחב ויוצר את ההמיספרות. וכך לאט המוח גדל ונוצר המוח

של האדם המבוגר. גנים, אפיגנטיקה והסביבה

גנים- יחידה גדולה של תכונות תורשתיות.

כרומוזומים- גדילים של די.אן.איי שעטופים אחד סביב השני בצורה ספירלית.

התפקיד של אפיגנטיקה

מה זה אפיגנטיקה?

מחקר של השפעת הסביבה על ה.DNA כיצד הסביבה גורמת לגנים מסוימים להתבטא או לא כלפי חוץ,

באיזו 'כמות' הם מתבטאים, מבלי לשנות את רצף הDNA- שהגנים מכילים. הסביבה יכולה להשפיע על הDNA באמצעות סימנים אפיגנטים – שינויים כימיקלים בDNA שיכולים

לבטא ולדכא גנים. יש 2 סימנים אפיגנטים מוכרים:

• מתיל די.אן.איי methylatio( )DNA – הוספת קבוצות מתיל לDNA .
• הסטון די.אן.איי DNA( histone ) – הוספת כימיקל לפרוטאין הסטון שמעורבים ב'אריזת ' ה.DNA

התפקיד של הפקטור הסביבתי

תורשה ( )heritability – תכונות התנהגותיות בין יחידים שנחשבות לתורשתיות, בעלות קשר גנטי.

 

תורשה עזרה למדענים להוכיח רעיונות תיאורטיים וסטטיסטיים שקשורים להשפעת הסביבה על הגנטיקה.

אולם, ישנם 4 נקודות על תורשה:

• תורשה היא רעיון מופשט. לא אומרת לנו דבר על הגנים הספציפיים שגורמים לתופעה.
• תורשה היא שקורה לאוכלוסייה, ולא אומרת לנו דבר על היחיד. עוזרת לנו להבין על הבדלים בין

אוכלוסיות ולא בין יחידים.

• תורשה תלויה בסוג הסביבה. לא תמיד הסביבה תשפיע על תכונות כמו אינטליגנציה. ולכן היא

תשפיע רק במקרים בהם התנאים הסביבתיים משנים באופן דרמטי את התכונה.

• תורשה היא לא גורל. תורשה לא אומרת לנו דבר על רמת החשיפה של הסביבה ועל השפעתה על

תכונה התנהגותית.

– שכבה דקה של סיבי עצבים שמחברים חלקים גדולים של הקורטקס, משני צידי

חקירה של המוח קורפוס קלוסום

 

הקורטקס, ותומכים בתקשורת המידע שעובר בין 2 ההמיספרות.

חקר המוח מתמקד ב3- נושאים עיקריים

.1  כיצד המוח מושפע לאחר נזק מוחי, מבחינה תפיסתית, מוטורית, אינטלקטואלית ורגשית

(באמצעות פסיכולוג שבוחן הפרעות התנהגותיות, מנסים להבין מהו הנורמלי.) .2   בחינת     פעילות     חשמלית     כוללת     במוח   באמצעות   מכשיר   אלקטרואנצפלוגרף EEG( – electroencephlograph המקליט פעילות חשמלית במוח, באמצעות חיבור אלקטרודות על

הראש.) באמצעות מכשיר זה החוקרים מגלים את רמת המתח החשמלי במוח במצבים שונים של הכרה/ערנות. גישה אחרת של שיטה זו היא לגלות מהם התפקידים של חלקי המוח השונים

באמצעות בחינת האותות החשמליים. .3