בהנחה ומלאנו את הצרכים של המדרגה הראשונה אנו מגיעים לצרכי הביטחון. יש פה את הרעיון שהאלוהים מגן עלינו (פרויד ישתלב טוב בשלב הזה). מספר האנשים שהוקרבו על מנת שאלוהים ישמור על ביטחון השאר היה ענקי יחסית (בסביבות 8,000 באימפריה האצטקית). בואו נעשה משהו כדי לוודא שנהיה חשובים- מה נעשה? ניתן משהו בתמורה, מה? את הדבר עם הערך הכי עליון שיש לנו- חיים של אחרים. יש ויכוח שבחלק מהתרבויות הללו לא היה פרוטאין ולכן הם הקריבו אנשים והיו אוכלים אותם ומקבלים מזה פרוטאין.
השלב הבא הוא צרכי ההשתייכות- כל ההקשר הדתי של קבוצות והשתייכות. אני צריך להרגיש שמשהו אוהב אותי- אם אין לי בעל או אשה שאוהבים אותי לפחות אלוהים אוהב אותי. הקבוצה הדתית הקטנה שלי נותנת תמיכה מאד חזקה. זה גם הרעיון שאנו מיוחדים- האמונה היהודית שה' קדש אותנו ואוהב אותנו, להרגיש שאנו מיוחדים.
esteem needs – הצורך של אנשים להרגיש שהם עשו משהו חשוב ושמעריכים אותם. דת הרבה פעמים לא מעריכה את זה- אתה לא חשוב, אלוהים חשוב. אז כביכול יש קושי להסביר זאת כצורך שהדת ממלאת. אבל כן ניתן להגיש שהדת אוהבת אותך לא משנה מה אתה ואומרת שאתה שווה. מעבר לכך אם אתה עושה מצוות ודברים טובים כיוצא בזה שאתה דתי יכול לגרום לך להרגיש שעשית משהו חשוב.
הגשמה עצמית- מאסלו חשב שדת מאורגנת לא עושה זאת, כי היא מקבצת ודת מאורגנת לא נותנת לך להיות האינדיבודאל. אבל הוא כן אמר שאנשים שמגיעים לשלב של הגשמה עצמית לרב עוברים איזשהיא חוויה של רוחניות/ דתיות. הם מדווחים על חווית שיא, שמתואר במונחים דתיים. ש קורולציה חיובית בין החוויה הזו לאנשים שמרגישים שהם מלאו את שלב ההגשמה עצמית.
דת כקול לself transcendence: ההבנה של אנשים או הנסיון שלהם להתעלות מעל הצרכים שלהם, כגון בודההא והבודהיזם. יש גם את זה וצריך לציין את זה אחרי שדיברנו על כל הצרכים.
אושפיזין: מרושש מדברת עם האלוהים על המזון. חולקת איתו. צורך לביטחון מתפללת לביטחון. מודה לו. הצורך של הקהילה מחלקים כסף.
יום חמישי 14 מרץ 2013
פרויד, פתח את מודל ה-tripartite model, עם האיד אגו והסופר אגו. הוא הדגיש גם את רעיון הלא מודע. כולנו מכירים את הדברים הללו שפרויד עשה. אבל כפסיכולוג דת אנחנו פחות מכירים אותו- על אף שזה ליווה אותו כל חייו. עבור פרויד הייתה שאלה אחת שעניינה אותו כל חייו: הוא הגיע ממקום מאד ביקורתי וגם מאד מופתע ומודהם- איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים אינטיליגנטים מאמינים במשהו שלו נראה מגוחך.בזמנו השאלה הזו הייתה חלוצית, על אף שהיום זה נשמע לנו מובן מאליו. פרויד לא נשאר עם אותה תשובה מההתחילה על הסוף, אפשר לחבר חלק מהתיאוריות שלו אבל בעקרון הן שלוש תיאוריות שונות למדע אנשים מאמינים.
התסביך האדיפלי: התינוק חסר אונים, ואמא שלו עוזרת לו- כך שכל האנרגיה המנטלית שלו (הליבידו), שצריכה להצמד למשהו נצמדת לאמא שלו (attachment-cathxis). כשהוא גדל הליבידו הזה נהיה מיני, באופן אינפנטלי- והוא רוצה את האם לעצמו. ומי שם כשהוא מבין את זה ומפריע? האבא. האבא, הוא בעל יתרונות עליו- הוא חזק יותר ונראה שהאם שייכת לאבא באופן מסויים שאינה שייכת לו (המינית). הילד לא מבין אבל מרגיש את זה. זה מעורר בו התנגדות לאבא, שמעלים גם אגרסיביות נטיות, כעס, רצון להיות אלים כלפי האבא. הדבר הזה גורם להרבה חרדה (repression). כשיש לנו את הרגשות המאד חזקים הללו- הילד מדחיק. לאן הולכים כל הרגשות המודחקים- ללא מודע.
זה גל מאד אמביוולנטי- מצד אחד הוא מרגיש התנגדות ופחד (מסירוס), אבל הוא מרגש גם הזדהות. האבא הוא כמוהו, גבר וגורם לו לרצות להיות כמוהו. מעבר לכך האבא גם מגן עליו מהעולם ושומר עליו, ומעבר לכל הוא גם אוהב אותו.
איך ניתן לפתור את התסביך האדיפאלי? באמצעות יצירת סופר אגו, וזה גם כן חלק בלתי מודע. מה נמצא בסופר אגו? מוסר (אל תהרוג את אבא שלך, אסור לשכב עם אמא שלך), אשמה (שמגיעה מההרגשה האגרסיבית כלפי האבא שמגן עלינו), חוש של הזדהות מצפונית עם האבא). כך בגיל זל התפתחות הסופר אגו, מעביר הילד חלק מהליבידו לאבא שלו ומזדהה איתו ורוצה להיות כמוהו.
