הפסיכולוגיה האבולוציונית מנסה להסביר התנהגות ונפש במונחים של הסתגלות סביבתית, כיכולות שנשמרות
לאורך זמן בזכות הברירה הטבעית והמטרה שהן משמשות להישרדות היצור. הגישה מתייחסת למוח כאל
מכשיר אשר מסוגל לבצע משימות מסוימות בצורה מצוינת, אך משימות אחרות בכלל לא. בין 1960-1970 ג'ון גרסיה והקולגות שלו ערכו ניסוי בעכברים, וגילו שהם מקשרים בחילה עם אוכל הרבה יותר מהר משהם מקשרים אור מהבהב עם אוכל. בעקבות זאת, אפקט גרסיה מתאר קישור של הרגשת בחילה דווקא
לאוכל, על בסיס היתרונות האבולוציוניים של התופעה.
פרספקטיבות חברתיות ותרבותיות לא ניתן להבין אנשים על סמך המוח והנפש בלבד, אלא צריך להתייחס לעובדה שבני אדם הם יצורים חברתיים בבסיסם ולכן לשים לב להשפעה של החברה והתרבות על הפרט. פסיכולוגיה חברתית היא החקר של הגורמים
לחברתיות והתוצאות שלה, כיצד אדם מושפע מנוכחות של אחרים. ב1895 נורמן טריפלט (פסיכולוג וחובב רכיבה על אופניים) שם לב לכך שרוכבים נוטים לרכב מהר יותר כאשר הם רוכבים עם אחרים. הוא ערך ניסוי שהראה כי ילדים אפילו מגלגלים את חוט הדיג שלהם מהר יותר כאשר
הם עם אנשים אחרים, וכך הוכיח שאנשים מושפעים מנוכחות של אחרים אפילו בפעולות שגרתיות או בנאליות. ב1930 פסיכולוגיה חברתית התחילה להתפתח מאוד והושפעה מאירועים היסטוריים. בעקבות מלחמת העולם השנייה כמה פסיכולוגים גרמנים עברו לאמריקה, ביניהם סלומון אש וקורט לווין. שניהם הושפעו מאוד מתיאוריית גשטלט. לווין השתמש במונחים של פיזיקה והסביר שהתנהגות חברתית מונעת מ'כוחות פנימיים' (אישיות, מטרות ואמונות) ו'כוחות חיצוניים' (לחץ חברתי ותרבות.) אש ערך ניסויי מעבדה במטרה לבחון את "הכימיה המנטלית" המאפשרת לאנשים לחבר חלקים קטנים של מידע על אדם ולהרכיב מזה תמונת אישיות
כוללת. בעקבות השואה פסיכולוגים כמו אש ואחרים חקרו את התופעה בה ניתן להשפיע על אנשים לעשות מעשים
שאינם אנושיים. חוקרים כמו גורדון אלפורט הושפעו מתנועת זכויות האדם בעקבות מאבק האפרו-אמריקאים בארצות הברית
וחקרו סטריאוטיפים, דעות קדומות וגזענות. הוא טען שדעה קדומה היא טעות תפיסה כמו אשליה אופטית. פסיכולוגיה תרבותית חוקרת את ההשפעה של תרבות על תהליכים פסיכולוגיים של בני תרבות זו. המודל האבסולוטי סובר שלתרבות אין השפעה כלל על תופעות פסיכולוגיות. לעומתו, המודל היחסי Relativism סובר
שתופעות פסיכולוגיות משתנות לפי התרבות ולכן יש להתייחס אליהן בהקשר של התרבות.
פרק :2 שיטות מחקר בפסיכולוגיה
אימפיריציזם היא האמונה שידע מדויק נרכש באמצעות צפייה. השיטה המדעית היא הליך למציאת האמת באמצעות ממצאים אמפיריים. פיתוח תיאוריה מדעית צריכה להיעשות בקמצנות, כלומר יש למצוא את התיאוריה שמסבירה תופעה בצורה הכי פשוטה, עם הנחות יסוד מועטות וכמה שפחות הסתייגויות והיא
ככל הנראה תהיה נכונה. עובדה זאת לא מבטלת תיאוריות מורכבות או טוענת שהטבע פשוט.
היא ניבוי של התיאוריה, שיכולה להתגשם
היא הסבר היפותטי של תופעה טבעית. השערה
תיאוריה
כשקרית או אמיתית. לעיתים קרובות החוקרים יצפו לתוצאה מסוימת, אך לעיתים יטעו או לא יצליחו
לאשש את השערתם. שיטה אמפירית מתארת חוקים וטכניקות להתבוננות מחקרית.
מדוע קשה לבצע התבוננויות בפסיכולוגיה:
- מסובכות – אין דבר יותר מסובך מהאדם, יש קושי להסביר איך המוח מביא לידי ביטוי רגשות,
מחשבות ופעולות.
- שונות – כל אדם ואדם הינו שונה ואינו דומה לאחר. משמע, לאחר צפייה באדם אחד לא 'ראינו את
כולם' ואולי לא ניתן להסיק מסקנה כללית.
- תגובתיות – אדם מתנהג שונה כאשר הוא יודע שמתבוננים בו.
לפתרון הקשיים המתוארים, יש להשתמש בהגדרה מעשית Definition ,Operational תיאור של אובייקט או תכונה במונחים מדידים. נעשה שימוש בכלי Instrument שיכול לזהות את התנאי שההגדרה המעשית
מתארת, כלומר כלי מתאים למדידת התופעה המבוקשת. הפתרונות:
- הגדרה -)defenition( אנו מגדירים כיצד אנו מודדים את מה שאנו רוצים למצוא, לדוגמה: אם
אנחנו רוצים למדוד כמה אדם מאושר, נעשה זאת באמצעות כמות החיוכים שהוא מחייך. הגדרה
זו תהיה תקפה לכל מקרה.
- איתור -)detection( עיצוב כלי שיעזור לנו לאתר את מה שאנו רוצים למדוד. תוקף Validity של
כלי הוא הרמה שבה הוא מגדיר תכונה נכון. מהימנות Reliability הכלי הוא הנטייה שלו לייצר
מדד זהה למקרים זהים. בנוסף, על הכלי להיות חזק –Power יכולת לאתר שינויים קטנים.
מאפייני הכרח Characteristics Demand מתארים את ההתנהגות של אדם בהתאם למצב שהוא נמצא בו או בהתאם לציפיה של אחר. על מנת להימנע ממצב שאדם מתנהג לפי ציפיות ולא באופן טבעי, ניתן לבצע צפייה טבעית Observation Naturalistic טכניקה לאיסוף מידע מדעי על ידי צפייה באנשים בסביבה הטבעית שלהם מבלי שהם יודעים שצופים בהם. כך גילו שגברים לא יגשו לבחורה הכי יפה בבר ושזוכי מדליית ארד מחייכים יותר מזוכי מדליית כסף. הבעיה בשיטה זו היא שאי אפשר לבדוק את כלל המצבים
אלא מקרים ספציפיים בלבד.
יצירת מצב יעיל לאיסוף מידע בניסוי מעבדה מתאפשרת בכמה דרכים:
.1 פרטיות ושליטה- גם בניסוי אפשר לבטל את התנהגות שנובעת מציפיות באמצעות מתן שליטה ופרטיות. ניתן לעשות זאת על ידי שאלות אנונימיות וישיבה בחדר פרטי, בנוסף ניתן לבחון אצל אנשים דברים אשר לא בשליטתם כמו הרחבת אישונים או כמות מצמוצים שיכולים להעיד על רמת
אהבה/ריכוז של אדם.
.2 חוסר מודעות – להסתיר את מטרת הניסוי האמיתית. לפעמים כאשר לא מגלים את מטרת הניסוי, אנשים מנסים לנחש. לכן לעיתים החוקרים ישתמשו בסיפור כיסוי שמסתיר את המטרה האמיתית
של הניסוי.
לעיתים, לא רק הנחקרים בניסוי הם מוטים, אלא אף החוקרים עצמם בכך שהם עלולים למצוא תוצאות
שהם מצפים להם ולכן ניתן להסתיר את מטרת הניסוי מהחוקרים עצמם.
- ציפיות משפיעות על ההתבוננות – לעיתים נטה בטעות נתונים לכיוון מה שאנו מצפים שיקרה.
- ציפיות משפיעות על המציאות – לעיתים נעשה מעשים שישפיעו על התוצאות כפי שנרצה מבלי
שנשים לב.
Observation :Double-blind מטרת הניסוי מוסתרת מהחוקרים ומהנחקרים.





