רב הילדים חושבים על אלוהים כזכר, וכעל נדיב ואוהב.
ילדים בד"כ עושים הפנמה של איך שההורים מענישים אותם ומשליכים את זה על אלוהים.
איזה ילדים פונים לאלוהים? כאלו שיש להם בעיות במשפחה או כאלו שיש להם סגנון התקשרות בוטח ובריא?
התיאוריה השלישית במצגת אומרת: ילדים שיש להם סגנון התקשרות בטוח חושבים על אלוהים כנדיב וטוב בגלל איך שההורים שלהם מתנהגים אליהם. אם שמאמינה כי האל נדיב וטוב, מתנהגת ככה לילד, הילד מפתח סגנון התקשרות בטוח, ובמקביל הוא משליך את איך שהיא מתנהגת אליו לאלוהים. כלומר- זה לא סגנון ההתקשרות שגורם זה. אלא ההתנהגות של האם היא שמביאה גם לתפישת האלוהים וגם לסגנון ההתקשרות הבטוח.
de roos – חוקרת:
- החוקרת שאמרה את זה בדקה את סגנון ההתקשרות של ילדים לאם. אז היא הסתכלה על תפישת האלוהים שלהם. היום, רב הילדים חושבים על אלוהים כחיובי. אבל היא כן מצאה- שככל שיש קשר מורה-תלמיד טוב יותר חושבים על אלוהים כיותר חיובי.
- במחקר שני היא הראתה שהתפישה של ההורים את האל מנבאת טוב את תפישת האל של הילד. אבל שאין קורולציה בין סגנון ההתקשרות לבין סגנון תפישת האל של הילד.
(לחזור לשקופית המקורית היה לי מעט קשה לעקוב- לא הבנתי עד הסוף).
מסקנות:
- כשילדים חווים הרבה קונפליקטים, בכל אחד מה-caregivers שלהם (כלומר שלא תהיה להם אף מערכת יחסים חיובית ובונה)- הם לא ימצאו תמיכה באלוהים.
- גם כשלילד יש מערכת יחסים שלילית אם שני ההורים, מורה יכול להיות מספיק בשביל לגרום להם לפתח קונספט אלוהים חיובי.
שאלה אחת שעולה בהרבה פרדיגמות של פסיכולוגיה של הדת היא- למה אנשים דתיים?
עוד שתי שאלות נוספות שהן יותר מטה דיסיפליניות: שאלת הייחודיות, ושאלת האוניברסליות. האם יש משהו בדת שהופך אותה לייחודית ושונה מכל שאר התופעות החברתיות? והאם יש משהו במשותף לכל הדתות ובכל העולם?
יש ניסיון לציור מסגרת לכל התיאוריות- אבל היא צריכה לעמוד בכמה קריטריונים: הקריטריונים מופיעים במצגת.
הפסיכולוגיה האבולוציונרית של הדת היא רדוקציונלית
התיאוריה הפסיכו אנליטית גם היא רדוקציוניסטית מדי
ה- intristic extrisctic, הבעייה הגדולה איתם שזה לא cross cultural. זה מתאים בעיקר לנצרות. ליהדות למשל זה לא מתאים כי הקבוצה והריטואלים הרבה יותר באמצע ובמרכז מאשר בנצרות, שם מהות מרכז הדת היא האמונה.
TMT-attribution theory- terror manegment: ככל שאנשים מתעסקים יותר במוות שלהם ככה הם נוטים להיות דתיים. התיאוריה הזו צרה מדי ויש הרבה דברים שהיא לא מסבירה, למשל דת בילדים היא מסבירה פחות טוב.
attachment theory- לא ייחודי לדת. זה לקחת תיאוריה משמעותית מהתחום הכללי וליישם אותה על הדת .זו לא בעיה- אבל בסופו של יום, הם לא חוקרים של הדת.
measurement- לא עבד כי לא באמת הגיעו לאיזה מסקנות נחרצות משמעותיות
unifying displine
אם אנחנו רוצים להבין את הדת צריך להבין אותה ממבטים ודיסיפלינות שונות, מאחר ומדבר בתופעה מורכבת. אם נחבר את החברתי, אינדיבידואלי, אבולוציורי, נוירו- נראה שעולה מהם החשיבות של הדת כמשמעות בחיים. זו ה- multilevel paradigm. נראה שהתיאוריה הזו טובה באינויברסליות- שכן בכל מקום בעולם אנשים מחפשים משמעות. המשמעות של הייחודיות של זה לא כל כך נענת פה- למה הדת מיוחדת שהיא נותנת משמעות? הם אומרים שהיא אחת מבין, אבל גם על למה היא אחת מבין הם לא יודעים לענות.
אבל לתיאוריה הזו שבאופן אקפליציסטי אומרת שצריך לקחת את כל הפרספקטיבות רדוקציונרים- לקחת מילה אחת "משמעות" לתאר את הכל זה רדוקציונרי בעצמו. מעבר לכך- מה ההגדרה שלהם ל"משמעות": נמצא במצגת. זו הגדרה מאד רחבה, מדובר במשהו קוגניטיבית עם מודעות אליו . לדעת נורית ל-3 מהדיסיפליונות תהיה בעיה עם ההגדרה הזו.
מה דת יכולה לעשות?
להזיז אנשים- בחאג' הקרוב אמורים להגיע יותר משלושה מליון עולים לרגל למכה. עולי רגל זו תופעה שנמצאת בכל מקום. למשל האסלאם דורש מכל מי שיכול פיזית וכלכלית לעשות את העלייה הזו לפחות פעם אחת בחיים. וזה עובד וגורם לאנשים לסוע מרחקים אדירים
ציור מערה של חצי חיה חצי אדם, אנתרופוליגוים וארכאולוגים מאמינים כי תמונות אלו במערות מוקדמות מראות כי הן שומשו על ידי שאמאנים לטקסים דתיים. בערך ללפני 3000 שנה, שם אנו יודעים שעשו "קסם" והיו מיתוסים. מוקדם יותר יש לנו בעיקר זכר של קבורה. כלומר, בערך באותה תקופה שהתפתח ההומו סאפיאנס החלה להתפתח גם הדת. יש שיגידו ששני הדברים באים יחד- שאיך שאנשים חושבים ומה שאמאפשר להם ליצור דתות זה מה שהביא להתפתחות ההומו סאפיאנס.
