"מבחן המרשמלו"

וולטר מישל תרם רבות לשאלה של בחירה, כוח רצון. כתב ספר על 'מבחן המרשמלו.'

זו פרדיגמה שעבדו עליה בקפידה, לא רק הביאו את הילדים עשו את הניסוי והלכו הביתה. צריך לברר עם הילד מה הדבר שהוא רוצה, מה הוא אוהב (אם הוא אוהב מרשמלו, שוקולד או דברים אחרים.) בשלב הבא צריך לברר מה הוא מחשיב כיותר- 2 מרשמלו זה לא בהכרח בשבילו יותר מאחד, לכל ילד ביררו מה הכמות שתספק אותו. ואז מסבירים לילדים במעבדה כל פרט ופרט- מה הניסוי, מתי הנסיין נכנס, מתי יוצא וכו.' ואחרי כל ההסברים מתחילים בניסוי. בונים את הסיטואציה

הניסויית כך שתהיה ברורה ורגועה עד שהילדים יבינו מעולה מה המשחק. הניסוי הוא: מביאים לילד

מרשמלו מולו, אומרים לו שהוא יכול לאכול אותו, אבל אם הוא יחכה לנסיין – הוא יקבל שניים.

בשביל הילדים זו התלבטות ממש, משימה קשה בשבילם לעמוד מול הממתק שהם אוהבים. זה

תרגום של שליטה עצמית.

פקטורים חשובים:

– בולטות -)saliency( אובייקטים חשופים מעלים עוררות ומחשבות. העובדה שאתה רואה את המרשמלו משפיעה על היכולת שלך לחכות. אם לא רואים את הממתק, גם אם הם יודעים

על קיומו, יותר קל להם להתמודד. – אמינות הנסיין- כאשר בנו יחסים לא אמינים עם הנסיין לפני תחילת הניסוי, הילדים יחכו הרבה פחות זמן מאשר ילדים שהיה להם אמון בנסיין. הם לא מאמינים שיביאו כפול ולא

מצליחים להחזיק מעמד. אם הנסיין אמין הילדים חיכו הרבה יותר זמן.

• התגברות:

-הסחה- עוזרת לשקוע במחשבה שאינה קשורה לפיתוי ויותר קל להתגבר עליו. ככל שאתה

מרחיק את הסיטואציה מה 'כאן ועכשיו' יותר קל.

-טרנספורמציה קוגניטיבית- לחשוב נגיד על המרשמלו התוך מסגרת וכאילו הוא רק תמונה.

וזה עוזר להסיח את הדעת.

החשיבות וההשפעות של המחקר הזה היא שאפשר לחזות את הדחיית סיפוקים של הילדים בגילאים

יותר מבוגרים. ככל שהוא יותר התגבר כשהוא היה קטן, כך הוא יצליח יותר בעתיד.

ילדים שחיכו יותר יש להם פסיכומטריים גדולים יותר. יש קורלציה.

מישל הסביר את הממצאים שלו – יש במוח 2 מערכות:

 

.1  חמה- מערכת אמוציונלית שמרגישה, מביעה אמוציות ודחפים. מתפתחת מוקדם, מושפעת

מלחצים.

.2  קרה- קוגנטיבית, יותר חשיבתית, אינסטרומנטלית. איטית, מתפתחת מאוחר.

טבלה של השוואה במצגת. חשוב. ההמלצה של וולטר מישל היא שבעת בחירה, קונפליקט צריך לצנן את המערכת החמה- להסיח את

הדעת מהגירוי, לקחת את המערכת החמה ולקרר אותה. החמה מתחממת מהר ומתקררת מהר.

(ניתן לראות איך ילדים ניסו לקרר את המערכת החמה בדרכים שונות, בעיקר ע"י הסתרה של הפיתוי

או הסחה ממנו.)

מה מאפשר לנו לקרר את המערכת החמה?

יש לנו איבר 'מיינדי' שאחראי על תפקודים ניהוליים שונים.

תפקודים ניהוליים functions( )executive

תפקודים ניהוליים בסיסיים:

• גמישות קוגניטיבית- לחשוב על דברים בצורה שונה ממה שאני רגיל בד"כ. שינוי מחשבה על

הפיתוי.

• אינהיביציה (שליטה עצמית, ויסות עצמי)
• זיכרון עבודה- היכולת להחזיק זיכרונות כאן ועכשיו.

תפקודים ניהוליים מורכבים:

• פתרון בעיות
• הסקת מסקנות
• תכנון

שליטה עצמית –

נעשה ניסוי- כל פעם שרואים מלבן לוחצים וכשמופיע משולש לא ללחוץ. גירוי שאומר GO וגירוי שמורה – ..GO-NO זה קשה לעצור את עצמך אחרי הרבה פעמים שלחצת על מלבן לעצור לא ללחוץ

על משולש.

עושים את אותה משימה בדיוק רק עם פרצוף ניטרלי- ללחוץ. פרצוף אמוציונאלי- ללחוץ. את אותו

ניסוי עושים עם פרצופים – ניטרלי – ,GO אמוציונאלי NO– GO-

השוו את הילדים שעשו את הניסוי של מישל ועשו להם את הניסוי הזה. ילדים שאצל מישל חיכו הרבה, גם פה הם הצליחו יותר במשימה. לכאורה לא היה אמור להיות הבדל. עשו את הניסוי על הילדים שנבחנו בניסוי, ומי שחיכה יותר – עשו הרבה פחות טעויות, וזה מראה קורלציה. ניתן לנבא

זאת על הילדים האלו – הם יודעים להתנגד למערכת החמה.

היכולות האלה מתפתחות באופן ברור עם החודשים והשנים. השליטה העצמית גדלה באופן

משמעותי עם הזמן.

B לא A

אפשר לפתח שליטה עצמית אצל ילדים. לא יהיה במבחן כי רן לא הסביר.

ן                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                               דנדי מחקרי

מחקר מפורסם, בעיירה דנדין. חוקרים לקחו את כל הילדים שנולדו באותה שנה ועקבו אחריהם כל החיים. משפחות עשירות ומשכילות יותר, הילדים שלהם הצליחו יותר בבחינות האלה (של שליטה

עצמית.)

איך זה השפיע להמשך החיים?

 

הייתה קורלציה מאוד חזקה בין שליטה עצמית בילדות לבין תכונות בהמשך החיים – שליטה עצמית

גבוהה יותר הובילה לפחות התמכרות לסמים ולפחות בעיות בריאותיות. פחות הרשאות פליליות,

פחות חד הוריים. גרפים במצגת.

מסקנות ובעיות: –דנדין :מחקר קורלטיבי לחלוטין

–מרמשלו :חצי

— ניצני EF function( )executive בילדות "מתגלגלים" לתוצאות מאוד משמעותיות יותר מאוחר

בחיים.

–הבשלה ?מהמשימות השונות שסקרנו ,נראה שכן…

–גורלנו נגזר עלינו? *וולטר מישל :לא ולא. *אין לבלבל בין קורלציה יפה ,לבין הסבר כל השונות

מסקנות הניסוי ובעיות: אם טוענים שניתן לנבא בעקבות יכולת בגיל ,3 זה מגביל את היכולת

להשתנות, ומונע ממנו את זכות הבחירה והיכולת להיות מה שיש מעבר לניבוי. וולטר אומר על כך,

שזו קורלציה יפה אבל זה מסביר רק כ30- אחוז מהשונות בינינו, ויש עוד 70 אחוז לא מוסברים,

שנתונים בידיים של כל אדם.