החושים הכימיים – ריח וטעם
החושים הכימיים – ריח וטעם שילוב של חושי הריח והטעם מאפשר לנו לחוש בטעמים שונים. חוש הריח חוש זה קשור ישירות לפורבריין, וכנראה קשור ליכולות חברתיות ורגשיות כמו מציאת אוכל טוב, בן זוג אינטימי. ריחות שונים מגיעים לחלל האף, לאזור שנקרא אפיתל ריח שמכיל כ10 מיליון נוירונים קולטני ריח ORN – תאים קולטנים שיוזמים […]
תפיסת גובה הצליל
תפיסת גובה הצליל נוירונים באזור A1 מגיבים לטונים פשוטים. אזורי שמיעה רצופים במוח מעבדים צלילים מורכבים. האוזן האנושית רגישה לתדירויות של צלילים, והיא מקודדת אותם בשני דרכים – אחת לתדירות גבוהה ושנייה לתדירות נמוכה: קידוד מקום – משומש לרוב לתדירויות גבוהות, מתייחס לתהליך בו תדירויות שונות מגרות אותות עצביים במקומות ספציפיים בקרום הבסילארי, בו המוח […]
פרספקטיבה לינארית
לפי גודל האובייקט מה המרחק שלו – אות גודל מוכר. ישנם סוגים שונים של אותות עומק: פרספקטיבה לינארית – מתארת את התופעה שקווים מקבילים נראים כאילו הם מתכנסים ככל שהם מתרחקים (פסי רכבת מתרחקים.) שיפוע מרקמי – כאשר יש מרקם על משטח שמסתכלים עליו, ככל שהמשטח הולך ומתרחק המרקם נראה יותר אחיד ופחות משתנה (אדמת […]
זיהוי אובייקטים
עיבוד במקביל – היכולת של המוח לבצע פעולות מרובות בבת אחת. איך אנחנו מצליחים לקשר בין צבעים וצורות שונים לכדי תמונה אחת? שאלה זו מעלה את בעיית הקשירה – בעיה במודעות שבוחנת כיצד המוח מקשר בין מאפיינים שונים על מנת שנראה אובייקטים שלמים במקום אובייקטים 'צפים' או שאינם מסונכרנים. לעיתים יש בעיות בתהליך הקשירה. […]
חישה ותפיסה
סריקת המוח בזמן פעילות חשיבה או הבנה מסוימות. קיום ריכוזי דם באזורים מסויימים מעיד על כך שהם אזורים שפועלים יותר בפעילות קוגניטיבית, מוטורית, רגשית והתנהגותית מסוימת. סריקת CT מראה את ה'צפיפות' של רקמות במוח. סריקת MRI מראה תמונה של הרקמות באיכות טובה יותר מהCT , ונותנת תמונה טובה של מבנה המוח, מה שעוזר למקם נזקי […]
המערכת הלימבית
חלק מהמוח הקדמי שכולל את ההיפותלמוס, היפוקמפוס והאמיגדלה. כל אלה קשורים למוטיבציה, רגשות, למידה וזיכרון. ההיפוקמפוס חיוני ליצירת זכרונות חדשים ולקשר אותם למע' של ידע כדי שיוכלו להיות מאוחסנים ללא מגבלת זמן בחלקים אחרים בקליפת המוח – הקורטקס. האמיגדלה נוטל חלק מרכזי בתהליכים רגשיים, ובמיוחד בהיווצרות זיכרונות רגשיים. מחוברת במיוחד לזכרונות שקשורים לפחד, ענישה וחיזוק. […]
יסודות ביולוגיים
עם השנים במקום לחקור את האיברים כמו ראה, כבד וכו' החוקרים עברו לחקור את המוח. החוקר ראמון דה קאזל גילה שלנוירונים יש מבנה מורכב, בעל מס' מאפיינים: גוף התא (סומה,) דנדריטים, ואקסון. נוירון – תאים במערכת העצבים שמתקשרים אחד עם השני על מנת לעבד מידע. גוף התא – החלק בנוירון ששומר שהתא יחיה ומתאם את […]
כבוד לבני אדם
פסיכולוגים לא מנסים ליצור העתק של העולם האמיתי, אלא לבדוק היפותזות שעלו להם בעקבות תיאוריות, לבדוק האם מה שחשבו שיקרה אכן קורה. מסיבה זו התוקף החיצוני אינו בעייתי לניסוי, שאינו מנסה להיות בדיוק כמו המציאות. אוכלוסיה מייצגת את כלל האנשים בעולם שרלוונטים למחקר. מדגם הוא חלק מהאוכלוסיה. הטכניקה Random לפיה לכל אדם מהאוכלוסיה הרלוונטית […]
התפלגות נורמלית
הצגת נתונים גרף של פונקציית שכיחות Distribution Frequency מציג את הערכים שהתקבלו לפי כמות הפעמים שכל באזור המרכז יתקבצו רוב בצורת פעמון- ערך התקבל. צורה נפוצה בגרף זה היא התפלגות נורמלית התצפיות (יותר שכיחות,) ובקצוות יהיו פחות תצפיות באופן סימטרי. יהיו מקרים שנרצה לראות רק חלק מהממצאים ולא את כולם. לגרף פעמון יש […]
הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מנסה להסביר התנהגות ונפש במונחים של הסתגלות סביבתית, כיכולות שנשמרות לאורך זמן בזכות הברירה הטבעית והמטרה שהן משמשות להישרדות היצור. הגישה מתייחסת למוח כאל מכשיר אשר מסוגל לבצע משימות מסוימות בצורה מצוינת, אך משימות אחרות בכלל לא. בין 1960-1970 ג'ון גרסיה והקולגות שלו ערכו ניסוי בעכברים, וגילו שהם מקשרים בחילה עם אוכל הרבה […]
הגישה ההומניסטית
רעיונותיו של פרויד איבדו מהשפעתם מכמה סיבות: .1 רעיונותיו נתפסו כפסימיים, בייחוד לאור הגישה האופטימית של התקופה שהייתה לאחר מלחמת העולם. .2 קשה לבדוק בצורה אמפירית את רעיונותיו. .3 התפתחות הגישה ההומאניסטית הציגה רעיונות חיוביים יותר שאנשים העדיפו לתמוך בהם. הגישה ההומניסטית ראתה את הטיפול הפסיכולוגי כאינטראקציה בין לקוח ומטפל, במקום מטופל ופסיכולוג, והיא מדגישה […]
התפתחות מדעי הפסיכולוגיה
פסיכולוגיה היא המחקר המדעי של המיינד וההתנהגות. מיינד הוא החוויות הפנימיות שכוללות תפיסות, מחשבות, זכרונות ותחושות. התנהגות היא פעולות שניתן לראות אותם ביצורים אנושיים ואחרים. אפלטון דגל בגישת הנייטיביזם, שהיא הגישה הפילוסופית שישנם סוגים של מידע שהם מולדים. לעומת זאת, הגישה של אריסטו הייתה הגישה הפילוסופית האמפירית, לפיה האדם נולד כלוח חלק (טבולה רסה,) וכל […]
רציונלי והחלק התבוני
אצל אפלטון, כדי שהרצון שלנו לטוב שלנו יהיה באמת טוב )ולא רק לפי מה שאנחנו רוצים,( אנחנו צריכים המון ידע על העולם – מהו הטוב. אריסטו אומר שזה לא נכון – צריך אימון בלעשות את המעשים הנכונים, באופן שיוצר אצלנו בנפש דיספוזיציה – חינוך מוסרי הוא לא חינוך של החלק התבוני של הנפש, אלא של […]
על הנפש
אריסטו – על הנפש – טקסט שעוסק בפיזיקה של היצורים החיים )ולא במוסר.( חקירה של הנפש היא חקירה של הדברים המונפשים – חקירה של עולם החי. אריסטו בוחן רעיונות של פילוסופים שקדמו לו לגבי הנפש, ומנסה להראות למה אף אחד מהם לא הציג תיאוריה מספקת, ואז מציג שאלות שהוא חושב שכל חוקר נפש צריך לשאול. […]
אריסטו, תלמידו של אפלטון
אריסטו היה תלמיד של אפלטון, נולד בסטגריה. אביו היה הרופא של פיליפוס מלך מוקדון, ואריסטו בילה חלק ניכר שם. לאחר מכן עבר לאקדמיה של אפלטון ולמד איך לעשות שם פילוסופיה. צורת הכתיבה של אריסטו שונה מאוד מהכתיבה של אפלטון – היא דחוסה יותר )בעיקר מכיוון שכשאנחנו קוראים את אפלטון זה טקסטים שנועדו לפרסום, והטקסטים […]
הפוליטאה – מהו הצדק?
דברים מוזרים- פילוסופית בדיאלוג הזה – רב הדיאלוג מדבר על ידיעה )כך גם כותרת הדבר,( אבל המסקנה והסיכום של הדיאלוג הוא שסגולה טובה היא מתנת האלים. התופעה הפסיכולוגית שאנחנו מנסים להסביר באמצעות ההיזכרות היא היכולת להגיע למסקנות – השיפוט הוא היזכרות. הוא טוען שמה שמייצר ידיעה של דבר היא ידיעת הסיבות של הדבר – […]
חוקי הטבע מול חוקי המדינה
בהמשך הדיון, סוקרטס וקאליקלס דנים בחוקי הטבע מול חוקי המדינה. קאליקלס אומר שיש צורך בקורלציה ביניהם – החזק ישלוט והוא הנעלה וכו,’ והוא רואה את זה כ”טוב.” מנגד, סוקרטס טוען כי קבוצה של חלשים חזקה יותר מאדם חזק אחד, ולכן החוקים שהוא מציע אחרים והטענה של קאליקלס אינה קוהרנטית – הוא לא מוכן לקחת את […]
"דרך האמת"
"דרך האמת" – לא ניתן לחשוב על דברים שאינם. כדי שהמחשבה תהיה משמעותית, צריך לחשוב על דברים "שהינם." לפי פרשנות נוספת לאמירה של האלה לפרמנידס, טוענת שבני האדם מערבבים בין "הינו" ל"אינו," והאלה מבקשת מפרמנידס להסתכל רק על מה ש"הינו." ברגע שהוא יעשה זאת, יהיה לו ידע. מה ש"הינו" לא נוצר, מכיוון שההיווצרות היא מעבר […]
פילוסופיה יוונית
הפילוסופיה בה נדון נכתבה בין המאה ה6- למאה ה4- לפנה"ס. הדמויות המרכזיות – אפלטון ואריסטו, אך נעסוק גם בנוספים )סוקרטס, לדוגמא.( העולם היווני הוא לא רק גיאוגרפי או לאומי, אלא בעיקרו תרבותי. לא ברור מי הראשון שהשתמש במונח "פילוסופיה," אך ידוע כי בתחילה היא שימשה לתיאור אדם בעל חוכמה מעשית. )איסוקרטס הלין על המעבר […]